x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

 

 
היורשת עוברת----->>>>>>
שמי בפורום: פוטרית~בדם
 
 
 
 
 
 
 
 



אהבתם את הסוף?
כן מאוד...!!!
לא משו יכולתם להשקיע יותר
בכלל לא!!!

 
 
 
 
 
    דף הבית
    צור קשר עם פוטרית_בדם
    היורשת של סלית'רין- הפרקים
    פורום היורשת של סלית'רין
    links
    עדכונים~!
    עץ המשפחה
    סדר הנכדים וגילם
    פרק 35 ואחרון
פרק 34-  מורה בבית הספר הוגוורטס
 
"לוציוס" אמרה מקגונגל בערסיות.
"שלום לך מנרווה" אמרא לוציוס, גם הוא בערסיות.
"טדי, אתה בסדר?" שאל נוויל בדאגה.
מכיוון שנוויל הוא חבר טוב של משפחת פוטר וויזלי,
הוא הכיר את כולם. כשטדי "הצטרף" למשפחה בתור תינוק קטן,
נוויל אהב אותו כמו אבא, כי לא היו לו ילדים משלו.
לאחר כמה שנים, הוא הכיר מכשפה בשם ג'נינה,
הם נישאו, ולאחר כמה שנים, ג'נינה מתה.
לאחר כמה שנים, כשנוויל התאושש ממותה של ג'נינה,
הוא אימץ את ג'ון.
ג'ון אינו יודע שנוויל הוא אינו אביו,
אבל מאז- נוויל לא הסכים להנשא לאף אישה.
לנוויל היו מחזרות רבות, הוא היה גיבור מלחמות, אדם מוערך,
ולא פעם הועמד לתפקיד שר הקסמים.
"אני בסדר גמור לונגבוטם" אמר טדי בטון מתנשא.
"כמה זמן אתה איתם?" שאל הארי.
"חודש חודשיים" אמר טדי "אולי אפילו שנה שנתיים".
"למה אתה קר כל כך?" שאל נוויל בתמימות.
"אני אחד מהם" ענה טדי והצביע לכיוון משפחת מאלפויי.
"למה שלא תעזוב אותם?" שאל נוויל.
"אתה יכול להיות אדם חשוב ומוערך, אדם בעל קשרים, אדם שפועל למען טובת הכלל, כמוני"
"אבל לונגבוטם" אמר טדי בצחוק מרושע,
"אתה בסך הכל מורה בבית הספר הוגוורטס!"
נוויל השפיל את מבטו לנוכח צחוקם של המאלפויים.
"אפשר לדעת למה אנחנו בעצם פה?" שאלה הרמיוני.
"כדי לממש את הנבואה" אמר לוציוס.
"בנתיים כולנו חיים" אמר אלבוס באומץ.
"אני אקל לכם על החשיבה" אמר לוציוס.
"האדם שצריך להיהרג הוא וויזלי" אמר דראקו.
ליה, רוז, ורון הרימו את מבטם.
"כולנו וויזלי" אמרה רוז.
"ואם אני אגיד לך שבן צריך להיהרג?" אמר לוציוס.
"רונלד בוא אלי" אמרה נרקיסה, ששתקה זה זמן רב.
 
 
 
"אפשר להשתגע!" אמר דאיינה אל קהל האנשים בתא.
"צריך לפרוץ החוצה!" אמר אחד האנשים.
"אבל איך?" שאלה אישה נמוכה.
"אולי צריך לחכות להילאים!" ציצץ ילד קטן.
"ההילאים לא יעזרו לנו הפעם" אמרה דאיינה.
"אני אמורה להיות עכשיו בסוף שנתי הראשונה בהגוורטס,
ובמקום זה, אני תקועה באיזה תא מסריח!"
"אני מוכן ללמד אותך את החומר של השנה הראשונה" אמר אחד הקולות.
"מאיפה אתה יודע חומר של השנה הראשונה?"  שאלה דאיינה את הקול.
האדם שדיבר, נעמד. היו לו שיערות בלונדיניות, חיוך כובש,
ועיניים כחולות.
אותו אדם, פסע בין כל הסובבים, ולחץ את ידה של דאיינה.
"הייתי מורה בבית הספר הוגוורטס" הוא אמר.
דאיינה הראתה מבט מופתע.
"שמך?" שאל האדם.
"דאיינה לאבגוד" היא ענתה.
"ושמך?" היא שאלה.
"גילדרוי לוקהרט" הוא ענה בחביבות.