|
פרק 2- ברכבת להגוורטס
אלבוס עלה רועד לרכבת, בעוד שרוז עלדה ברגל יציבה ובטוחה.
"נו אל!!"צעקה רוז מעל כל הרעש.
אלבוס סוורוס פוטר עלה על הרכבת בידיוק ברגע שבו היא החלה לנסוע.
"הנה התא היחידי שריק"אמרה רוז.
הם התישבו בכסאות המרופדים והנוחים של הרכבת.
אלבוס הביט בבת דודתו רוז.
רוז, כמה שהייתה חכמה כמו הרמיוני
הייתה מאוד דומה לרון. היה לה שיער ג'ינג'י,
נמשים ועייניים ירוקות כמו של רון.
אלבוס היה דומה בכל פרט לאביו הארי-
אולי מלבד הצלקת והעיינים. העיינים היו חומות,
כמו של סבו ג'יימס.
"איך נראה לך זה להיות שם?" שאל אלבוס.
"בטח ממש כיף!" ענתה רוז.
כמה דקות שנדמו כמו נצח הם שתקו.
פתאום קול עצר את השקט.
"אפשר לשבת איתכם??" שאלה ילדה
בעלת עיניים כחולות, ושיער שטני ארוך.
הילדה הקרינה ביטחון עצמי גבוה.
"כן בטח" אמרה רוז וחיכה חיוך גדול ומזמין.
"רוז ויזלי" אמרה רוז והושיטה את ידה ללחיצה.
"דאיינה לאבגוד" היא השיבה.
"את הבת של לונה?" שאל אלבוס.
"לא" היא השיבה "אני הבת של אח של אבא של לונה.
אני בת זקונים. יש לי 2 אחים מבוגרים ממני".
"ואתה?" שאלה דאיינה את אלבוס.
"אני אלבוס סוורוס פוטר."
"מה?!" צרחה דאיינה בהתלהבות
"אתה הבן של הארי פוטר? הילד שנשאר בחיים?
זה שהביס את וולדמורט????"
"כ-אאאאאאא-ן!" ענה אלבוס.
למשמע השם וולדמורט דאיינה
פשוט נעלמה.
| 
.jpg)
.gif)
.bmp)
