x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

 

 
היורשת עוברת----->>>>>>
שמי בפורום: פוטרית~בדם
 
 
 
 
 
 
 
 



אהבתם את הסוף?
כן מאוד...!!!
לא משו יכולתם להשקיע יותר
בכלל לא!!!

 
 
 
 
 
    דף הבית
    צור קשר עם פוטרית_בדם
    היורשת של סלית'רין- הפרקים
    פורום היורשת של סלית'רין
    links
    עדכונים~!
    עץ המשפחה
    סדר הנכדים וגילם
    פרק 35 ואחרון
פרק 16- ללא פגע
 
"תעני לי על השאלה!" אמר סקורפיו
"לא עכשיו מאלפויי" אמרה אנה
"תספרי לי!" אמר סקורפיו
"אתה יודע מה?" אמרה אנה
"את תספרי לי?" התלהב סקורפיו
"כ- לא" אמרה אנה
"אנה בבקשה!" התחנן סקורפיו
"כל דבר כשיגיע זמנו" אמרה אנה
סקורפיו פתח את פיו,
אבל אנה שלחה לו מבט והוא לא שאל כלום.
מכול התוכנית, דווקא את הפרט הכי מעניין היא חסכה
ממנו. מה היא חושבת? שאני לא יודע לשמור סוד?
חשב לעצמו סקורפיו.
"ס-סססס" אמרה אנה למפלצת "סה- סה ססס"
"מה אמרת לו?" שאל סקורפיו
"שינוח כי אנחנו עוד נחזור" ענתה אנה
 
 
"העיניים שלי קשורות!" התלונן רון
"רון, זה... אתה?" שאלה הרמיוני
"הרמיוני!!!" צעק רון בהתרגשות
הרמיוני מהרה להוריד את הבד שכיסה את עיניו,
ולתת לו חיבוק גדול.
"כל כך התגעגעתי!" אמרה הרמיוני
"גם אני" אמר רון
והם חזרו להתחבק.
"הלו!? כאילו אני גם פה!" צעק הארי שעוד היה
קשור.
"סליחה הארי" מלמלה הרמיוני
ופתחה את הקשר.
"אז אתם כבר יודעים שכל מי שאומר
את שמו של אתם יודעים מי מגיע לפה?"
שאלה הרמיוני
"כן" אמרו רון והארי יחד
"יש פה כבר הרבה אנשים" אמרה הרמיוני
"זאת ששם בפינה לבד,
הכירה אל אל ורוז והתלהבה
בגלל שהם הזמינו אותה לשבת איתם
בתא, והיא צעקה שהבסתה את זה
שאין לנקוב בשמו והיא הגיעה לכאן"
"יש לה קשר אלינו?" שאל רון
"לא. אבל היא בת הדודה של לונה"
אמרה הרמיוני
"הרמיוני, יש לי חיבור לראש של
היורש שלו" אמר הארי
"של מי?" שאלה הרמיוני
"של את יודעת מי" השיב הארי
"מה?" אמרה הרמיוני מופתעת
"והוא או היא, מי שזה לא יהיה "
אמר הארי "פתח את חדר הסודות"
"איך? אבל הבסיליסק מת!" אמרה הרמיוני
"אין לי מושג איך זה יכול להיות" אמר הארי
"הארי , אני לא חושבת שזה נבון להשתמש בקשר הזה"
אמרה הרמיוני
"היורש שלו, לא יודע על הקשר הזה" אמר הארי
"איך אתה יודע?" שאלו רון והרמיוני יחד
"אני פשוט יודע" ענה הארי
המרתף בבית משפחת אמברידג'
היה חשוך ומסריח.
אל התא שבו ישבו הארי, רון הרמיוני
ודאיינה הגיעו בכל יום כיכר לחם ובקבוק מים.
הימים החלו להפוך לשבועות.
חודש ינואר כבר הגיע.
"שנה טובה לאסירימים,
שנה טובה לאסירימים !"
הייתה מצייצת גמדונת הבית.
בעוד 12 ימים, טדי וויקטואר מתחתנים,
ולא היה להם קצה של חוט איך לצאת משם.
אינספור פעמים הם ניסו להתעתק.
יום אחד בבוקר עלה במוחו של הארי רעיון.
הוא קרא לגמדונת הבית של אמברידג',
כישף אותה באימפריו וציוה עליה לקחת אותם למקום מבטחים.
"איך לא חשבנו על זה קודם?" שאל רון
"מבריק" אמרה הרמיוני
כדי שלא ירגישו בחסרונם,
הרמיוני עצבה בובות חיות שנראו ונשמעו כמוהם.
"עכשיו, בואו נלך הבייתה לג'יני" אמר הארי
"הארי!" ג'יני קפצה עליו בחיבוק מוחץ
"אתה לא תאמין! הם עינו אותי,
בקללת קרושיו, ושניים מהם התחזו אליך ואל רון
ו.... אוי!" התייפכה ג'יני
 
 
"חדר הסודות נפתח בשלישית-
הזהרו לכם בוצדמים ובוגדי דם"
הכתובת הזו התנוססה על הכניסה לאולם הגדול
בדם. לא משנה כמה פילץ' הזקן ניסה להוריד אותה,
היא נשארה שם ללא פגע.