|
פרק 8- חצויית דם
"הבאת לי את התמונה אמרידג'?" שאלה אנה
"כן" ענתה אמברידג'
זה היה לילה סגרירי של חודש נובמבר.
כל התלמים בסלית'רין הלכו לישון.
רק אנה רידל, תלמידת שנה ראשונה
ישבה בחדר המועדון ודברה אל האח.
אמברידג' הסתכלה באהבה על ביתה
הראשונה והיחידה. אותה ילדה מסכנה,
שאביה הוא לא אחר מאשר וולדמורט.
"תראי לי אותה" אמרה אנה
אמברידג' הוציאה את ידה מהאח והושיטה לה את התמונה.
"לילה טוב!" אמרה אנה בציווי
"לילה טוב מתוקה" ענתה לה אמברידג'.
אז זה אבי המוגל המטונף?
אז זה הבוצדם שחשב שהוא ישתלט על עולם הקוסמים??
"שלום, אבא!" אנה קרעה את התמונה לגזרים והשליחה אותה לאח
חתיכה חתיכה ונהנת על כל רגע שבו היא מקללת את אביה.
"איך זה שיש לך עוד חיבור לראש שלו?" שאל רון
"לא נראה לי שזה לראש שלו" ענה הארי
"יש לי חיבור לבן או לבת שלו" השלים הארי
"מה מקגונגל רצתה?" שאלה ג'יני
"היא רצתה שנפעיל את כל המאמצים כדי לגרום לסיפור
הזה עם העיעלמויות להגמר מהר" ענה הארי
היתה שתיקה
"אני מתגעגע להרמיוני" אמר רון כאילו לעצמו
"כולנו" אמרו הארי וג'יני ביחד
"אני אגיד את השם ותתנו לי ידיים" אמר הארי
"ברגע שתגיעו תעשו לחש הנגזה ותעלימו את עצמכם"
"מקובל עלי" אמר רון
"לא!" אמרה ג'יני
"ג'יני..." אמר הארי "את לא רוצה לדעת מה קורה לכולם?"
"כן אבל..." אמרה ג'יני "אבל מה?" שאל הארי
"אני חושבת שכרגע אתה נמצא בסכנה. אני יגיד את השם"
אמרה ג'יני
"וולדמורט!" צעקה ג'יני
שום דבר לא קרה
"לורד וולדמורט!" צעקה שוב ג'יני
"תני לי לנסות" אמר רון
"וולדמורט!" קרא רון
שום דבר לא קרה
"תנו לי" אמר הארי
"לורד וולדמורט!" שום דבר לא התרחש.
"מוזר" אמר הארי
"רגע, מה משותף לנו שאין להרמיוני?" שאל רון
"אולי היא.... בעלת שיער חום? מתולתל?
ג'יני גילגלה את עייניה.
"הרמיוני היא.... הרמיוני היא חצוית דם!" אמר הארי.
| 
.jpg)
.gif)
.bmp)
