מצו"ב תשובה שהשיבני בעבר הגרמ"י גרוס שליט"א ראש מכון לשכת הקודש
שאלה:
גיד שתופרים בו הבית, האם מותר לחברו ע"י קשירת גיד לחבירו, והאם יש הבדל בין נקרע הגיד לנחתך שאלה שעלתה (שוב), והייתי שמח לקבל את דעתו הרמתה בכתובים תודה רבה
תשובה:
כתב התיקון תפילין (עמ' קפג) וצריך להיות החוט [הגיד] אחד ולא יפסיקנו כדכתב בשמושא רבה, ואם נפסקו החוטין בתופרן, פסולין, ע"כ. וכלשון הזה הביא הב"י (סי' לב סע' נא) בשם הר"י אסכנדרני, אלא שכתב על דבריו הב"י דאינו יודע מנין לו. ובשו"ע סתם בזה"ל: ויש מי שאומר שי"ב תפירות אלו יהיו בחוט אחד. ובמג"א (ס"ק סח) הביא מדברי הב"ח, דדוקא אם נפסק החוט פסול [דכיון שנפסק, ודאי החוט אינו חזק, ויהא נפסק עוד, דכל העומד ליפסק כנפסק דמי ופסול], אבל אם החוט קצר, יגמור התפירה בחוט אחר לכתחילה [וצריך לקושרו – הגרעק"א], והכי נהוג, ע"כ.
ואמנם דעת הט"ז (ס"ק לט) בפירוש דברי הב"י, הא דנפסקו החוטין בתופרן פסול, היינו כשמשאירו פסוק, וממשיך התפירה עם חוט אחר, אבל אם מחברו בקשירה לחוט אחר שיהיו בדיבוק יחד, וממשיך התפירה, שפיר דמי. ונראה מביאור הגר"א (ס"ק קטז) שמציין לשו"ע סי' לג סע' ב, שכתב דין נפסקו התפירות לאחר גמר התפירה בתפילין ישנים, דנפסקו בחדשים, לית לן בה, והיינו כדברי הט"ז. וכ"כ לחלק במק"מ (ס"ק קצג) בדעת הט"ז.
המשך>>>>
|