|
נכון שתעודה זה לא דינא דגמרא, ובאמת דעת הרב יוסף כהן שליט''א שאם מכירים את הסופר והוא ת''ח ויודע ספר א''צ לברר על תעודה רק שלמד ויודע את ההלכות, (דעתו שתעודה של שכרות זה כמו דמי חסות, בכמה וכמה מקרים)
אבל בדור החלש שלנו כבר כתבו כמה וכמה פוסקים שאין את הדין של סתם סופרי מגמר גמירי, ואפילו סופרים עם תעודה אין הלב רגוע לקנות מהם, כ''ש עם תעודה, ובדידי הוה עובדא כמה וכמה פעמים שסופרים הגיעו אלי להגהה וכדו' וכשדיברתי איתם על דברים הנוגעים לסת''ם שלהם (לצורך סוגי תיקונים וכדו') נוכחתי לדעת שהם פשוט לא יודעים הלכות ח''ת וכדו' שהם טעו מאיזו הלכה דומה וכדו'. עיני עיני יורדה מים, א''כ אין לזוז מדברי הפוסקים אשר הורו שצריך 'כתב סמיכה' על כל פעולה ופעולה במלאכת קודש זו, וכל המשנה ידו על התחתונה.
אבל כל הדברים אמורים לסופר שיכול לטעון טענות שונות כדי לא להבחן, אבל כשאנו מדברים על הקונה מי פתי יקח מסופר ללא תעודה וישים כספו על קרן הצבי, וכמו שכתב הפמ''ג בעניינו, סופרי דבי בר חבו משכח שכיחי, אבל לצערנו הבעיה שגם הקונים אינם מבינים מימינם ומשמאלם ומסתכלים רק על הכתב, ואפשר להליץ על תביט אל מראהו ואל גבי קומתו, וה' יפרוץ כל גדרותינו. אמן.
|
