הדבר הראשון, אם הקלף קשה וחלק צריך להשעיר אותו עם נייר זכוכית (המספר כמובן תלוי ברמת החלקות ובסוג הקלף)
הכלי השני במצבים כאלו הוא הפחם הגרפי מה שקוראים גיר מרוחים בעדינות מספר קוים מאונכים ומורחים אותו בעזרת פיסת קלף רכה בתנועות סיבוביות או ע"י שיוף עדין של נייר זכוכית בכיוון הכתיבה
האפקט של הפחם הוא עצירה של הדיו ומונע התפשטות ולכן אפשר להשיג בו יותר חדות בכתיבה אך אליה היא וקוץ גדול בה משום שהוא גורם לשחיקה מואצת של הקולמוס כך שיצא שכרו בהפסדו שכן הכתיבה שוב לא יוצאת חדה ואז צריך לחדד יותר (וכן, אפילו של קולמוס קרמי-זירקוניה שהמשתמשים בו יתרחקו מהגיר כפי הניתן חוץ ממקומות שממש חייבים אלא אם כן שווה לסופר נוחות הכתיבה ולקנות קולמוס חדש בתקופת שימוש קצרה יותר) השיקול בסופו של דבר הוא של הסופר
נסה גם את 'האבקה הלבנה' שנקראת גם אבקת הפלא של דיוחנן ניתן להשיג בחנויות הסת"ם גם היא אמורה לספק חדות ולהגביר את השליטה. אבל חשוב ביותר לדעת כיצד משתמשים בה ולבצע במדוייק. לוקחים גרבי לייקרה של נשים גוזרים ריבוע קטן שיכול לשמש כשקית קטנטנה מניחים כפית מהאבקה וקושרים את קצוות הבד, טופחים קלות (אני מדגיש -טפיחות קלות) כך שיצא ממש מעט אבקה מעבירים את השקית בעדינות על הקלף על מנת למרוח את האבקה -וכותבים
אני אישית חוויתי שחיקה משמעותית של הקולמוס (לדעתי אף יותר מגיר) כך גם קיבלתי פידבק דומה מכמה סופרים (לגבי השימוש בזרקוניה לאורך זמן אין לי נתונים)
דרך אגב גרבי לייקרה האמורות מאד שימושיות אצלי לנקות בהם את הקלף מכל סוגי הלכלוך כגון אבקות למיניהם אבק וסיבי בגדים הנדבקים לקלף שתי ניגובים והכל נקי -יש גם להעיר שלפעמים הקלף אינו 'מאיר עיניים' רק בגלל אפרוריות וכל מיני סיבים ואבק ניקוי הקלף הינה פעולה פשוטה אך לפעמים מביאה תוצאה משמעותית
|