שאלה: האם בדיבוק תוך כדי כתיבה ולא השתנתה צורת האות , האם זה ניקרא נעשה בפסול שהרד"ק דיבר וצריך למחוק את כל האות?

ע' בב"י סי' ל"ב סע' י"ח ובביה"ל סע' י"ח ד"ה ואם ובמקורות שם

יש ג' מצבים עיקריים בדיבוקים.

כמובן מדובר בדיבוקים שאינם מבטלים את צורת האות או משנים אותה לצורת אות אחרת!

(וכמובן לא על דיבוקים הנכנסים באנשים)....

א. דיבוק לאחר הכתיבה - נעשה ע"י לחות מוגברת, טיפת רוק, טיפת מים שנוחתת ממכשיר אדים, או חוסר זהירות של הסופר ומריחה ע:י היד או דבר אחר, וכדומה.

ב. דיבוק בשעת הכתיבה לאחר שגמר את צורת האות, - דוגמא, כתב אות ך פשוטה, ונדבק לפני שהרים את הקולמוס אבל אחרי שיש כבר שיעור מספיק לצורת האות.

ג. דיבוק בשעת הכתיבה באמצע האות, - הדיבוק קרה באמצע כתיבת האות לפני שהיא כשרה, זאת אומרת שאם נעצור כאן את הכתיבה האות עדיין פסולה.

במקרה א' כ"ע מודים שמותר להפריד.

במקרה ב' מחלוקת הפוסקים והרד"ך שמחמיר.

במקרה ג' - פשטות לשון השו"ע שמותר להפריד אפילו אם גמר את האות והמשיך לכתוב, דעת הגר"א והשער אפרים לפסול בזה. 

מסקנת החפץ חיים בספרו משנה ברורה בחלק ביאור הלכה - בתפילין ומזוזות שיפסלו משום שלא כסדרן, להקל כפשטות השו"ע, ובס"ת וכדומה שניתן למחוק אף שלא כסדרן, להחמיר כדעת הגר"א והשער אפרים.

עכשיו צריך לדעת על המקרה שלפניך לאיזו מחלקה הוא שייך.

בהצלחה

וד' יצילני משגיאות.

חשוב מאוד.

הבה"ל בסעיף יח ד"ה ואם. שם הוא כותב שהחילוק בין תו"מ לס"ת הוא גם לדעת השערי אפרים

אמנם בשם ה' שאסור להפסיק באמצע הכתיבה יש מי שאומר שלא להפסיק אלא לתקן אח"כ (ואפילו באופן השני שצייר חכם שמחוני)

לכאורה כל עוד לא השתנתה צורת האות ע"י הדיבוק אין להחמיר לרד"ך שהרי ההפרדה לא עושה חק תוכות, כל החומרא של הרד"ך זה שאם אתה מוחק קצת מהאות ונשאר חצי אות ע"י חק תוכות לא יועיל להמשיך את האות אלא צריך למחוק כולה, אבל במקרה הנ"ל שנדבקו האותיות ולא השתנה צורתם שאז אין שום איסור של חק תוכות אף לפי הרד"ך יש להקל רק בהפרדת האותיות.