קילפתי אות במגילת אסתר הקילוף היה עמוק מידי ויצר חור. הקילוף 'המוצלח' לא ירד לגמרי ונשאר מחובר בצד אחד ליריעה.

שאלתי מספר רבנים אם ניתן להדביק את הקלף בחזרה במצב זה (כמובן למחוק את האות הכתובה) או שצריך מטלית על כל האות והתשובות חלוקות יש מתירים בשופי ויש אוסרים בכל פה.

מה ידוע לכם בנושא? 

לכתחילה צריך שהאות תהיה מוקפת גוויל בתוך הטלאי

אתה נמצא במצב שאתה יכול לעשות את הלכתחילה

תדביק את הקלף, תכתוב את האות דקה בתוך המטלית ואחר כך תעבה אותה כמה שתרצה ואפילו אם העיבוי יגרום שהאות כבר לא תהיה מוקפת גוויל בתוך הטלאי זה בסדר כי הייתה מוקפת גויל בזמן בכתיבה

המסר העיקרי מהמקרה שלך זה, שמי שלא מספיק מיומן לא לנסות לקלף

מורי הסת"ם מדגימים מחיקה עם קילוף בסכין כאילו מדובר במשהו פשוט
בפועל זה מחיקה מאוד מסוכנת ולא מומלצת למי שלא השתפשף בזה

יחיאל היקר! אם מי שאינו מיומן לא יקלוף איך הוא יהיה אי פעם מיומן? ואם לדבריך רק מי שמיומן יקלוף ק"ו שרק מיומן יכתוב, אז איך נהיה סופרי סת"ם? נחכה למיומנות שתופיע?...

רק לאחרונה סיפר לי סופר ותיק (9 שנים) שהוא עדיין מבקש טובות מחברים שיקלפו לו כי הוא לא יודע לקלוף...... מפחד.....

אין אדם עומד על ... אלא אם כן נכשל, מנסים, טועים, נכשלים, לומדים מטעויות ומתקדמים בחיים!

בקשר למה שכבודו כותב "ואחר כך תעבה אותה כמה שתרצה ואפילו אם העיבוי יגרום שהאות כבר לא תהיה מוקפת גוויל בתוך הטלאי זה בסדר כי הייתה מוקפת גויל בזמן בכתיבה"

כמדומה לי שאין זה נכון:

מכיון שעיבוי האות הוא על ידי כתיבה, הרי זה גם כן שעת כתיבה! אף אם האות הייתה כשרה בלי העיבוי. ובמילא גם אז צריכה להיות מוקפת גוויל!!

המקורות אינם כרגע תחת ידי, באם נחוץ בעז"ה נוכל להעלות

באם ידוע לך מישהו שכותב בפירוש שמותר להוסיף דיו לאות כשרה, אף כשעל ידי זה כבר לא יהי מוקפת גוויל, בבקשה לציין.

אם בזמן הכתיבה האות מוקפת גוויל, עיבוי האות לאחר כתיבה (כמובן ללא שינוי צורתה לרגע) או שנקרע הקלף עד האות או שנאכל ע"י עכברים האות כשרה

המקרה שאכן זה לא יעזור, זה אם נשתנתה צורת האות ואז תיקנת בדיו. או שנדבקה האות לאות אחרת אחרי כתיבתה

ואדרבא אם יש לך מקור לסתור את דברי נשמח לשמוע

בס"ד

השאלה האם במצב כזה שהקלף לא ירד לגמרי ונשאר מחובר בצד אחד יש לו דין מטלית אחר הדבקתו או שהריהו כקלף רגיל כפי שהיה קודם הקילוף.

אחד מגדולי המורים בהלכות סת"ם אמר לי שבמקרה זה גם לדעת הט"ז אינו נקרא מטלית אלא קלף רגיל.

מצאתי סימוכין לכך בדברי החזו"א שפסק במקרה שקילף אות שלימה ונשאר מחובר בצד אחד יכול להדביקו בחזרה. ואם להדבקה כזו יש דין מטלית הלא כבר נפסק שאין לכתוב אות על המטלית ולהדביקה לאחר מכן משום תעשה ולא מן העשוי אלא יש להדביק מטלית ואז לכתוב את האות החסרה, מוכח מדברי החזו"א שבמקרה זה אין להדבקה כזו דין מטלית ולכן יכול להדביק אות כתובה.

יישר כח

בס"ד

א. טעות סופר (תרתי משמע) בהודעה הקודמת, התכוונתי גם הש"ך יודה להט"ז.

ב. הראוני שכן פסק ביריעות שלמה שניתן להדביק ללא חשש.

בס"ד

אין לסמוך על הדברים שכתבתי לעיל הלכה למעשה!

יש בזה אריכות דברים ואין כאן מקומו.

גם מש"כ ביריעות שלמה יש לעיין בדבריו היטיב.

וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות.

מי שרוצה לקלוף שיתאמון הרבה על שאריות ולא יתאמן על הקלף שעלה לו בדמים מרובים

אני נתקל מידי יום בסופרים מתחילים כאלה שראו את המורה שלהם קולף במין קלות כזו חשבו שזה קלי קלות ובטעות הראשונה שלהם כבר קלפו ועשו נקבים

לא כל לימוד חייב להיות כרוך בעגמת נפש אפשר להתאמן הרבה לפני זה

מעבר לכך יש היום מכונות פשוטות ולא יקרות שמוחקות בעדינות ללא חשש נקב כמעט