"לשיטת התוס' בספר תורה צריך להיות דיו שאם תמחקנו על ידי מים יהי' נמחק מהקלף, ולהרמב"ם אף תפילין ומזוזות, ולכן..." 

ראה שם ההמשך אופן עשיית הדיו

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8053&st=&pgnum=26&hilite 

הנ"ל הבאתי, כיון שראיתי אחד מוציא לע"ז, מעוות פסוק מפורש בתורה, לפסול על יד פירסום סברת בטנו, כדלקמן:

"...יש טעות נפוצה לפיה סוברים שדיו סת"ם צריך שימחה במים. בפרשת הסוטה כתוב: "ומחה אל מי המרים" - לא מחה במים אלא מחה אל המים. קודם מחה את הדיו ואחר כך נפל הדיו המחוי אל המים. במשנה (סוטה, פ'ב, מ'ד) כתוב: "ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם, אלא בדיו". הרמב"ם כותב: "אינו כותבה לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרישומו ניכר ועומד אלא בדיו שאין בו קנקנתום ... נשאר במגילה רושם כתב ניכר, פסולה עד שימחוק יפה יפה... כתב אות אחת ומחקה וחזר וכתב אות שנייה ומחקה עד שהשלים, פסולה עד שתהיה כולה כתובה." (הלכות סוטה, פרק ד). מכיוון שאי אפשר לחזור ולכתוב על מגילה רטובה אחרי טבילה ומחיקה במים, אנו למדים שהמחיקה היתה ע"י גרוד יבש ולא ע"י טבילה במים. רק דיו שאפשר למחוק יפה יפה בגרוד יבש בלי רושם כתב, כשר למגילת סוטה. דיו עפצים וקנקנתום פסול למגילת סוטה (משנה, סוטה, פ'ב, מ'ד) כי "רישומו ניכר מאד ואינו נמחק לגמרי" (שו"ע הרב, לב, ד). המלה "ומחה" אינה ראיה למחייה במים כי גם מחיית עמלק היא לאו דוקא במים."

האם מחית עמלק היתה רק במים?

וכך משמע מהתוס', שלא כהאומר שצריך לגרד האותיות ולהפילן למים.

מובן.

השלחן ערוך פוסק, ואומר לנו מה כשר ומה לא כשר.

לא רוצה ליכנס לוויכוחים בזמן שכל אחד יכול לפתוח וללמוד.

אבל מה שפסול, ובודאי אסור, הוא לעוות פסוק בתורה, מפירושו הפשוטה ו"הנפוצה", רק בכדי לשווק... ר"ל!

אתה כנראה מאד מאד לא נמצא בחומר אתה כנראה התבלבלת יש גמרות שו"ע וכו על דיני דיו מפורשים מה הקשר לסוטה (יש קשר אבל לא מה שהבאת )

ואדרבא מהמשנה בסוטה הבאת ראיה שדיו זה לא קנקנתום וכ"ו וההלכה למשה מסיני שכותבים בדיו ואין כאן המקום להאריך

אינני נכנס לפרטי דיני הדיו. כשרותו וכו'

מה שהבאתי, הוא רק לפרש פירוש תיבת "ומחה" שמחיקת הדיו הוא על ידי מים.

ולא כמו שפלוני פרסם, שזה "טעות נפוצה" לפרש כנ"ל. וד"ל.

"ומחה אל מי המרים" - לא מחה במים אלא מחה אל המים. קודם מחה את הדיו ואחר כך נפל הדיו המחוי אל המים. אף אחד לא יכול להתווכח עם מה שכתוב במפורש בתורה.

מה שכתבת:

"קודם מחה את הדיו ואחר כך נפל הדיו המחוי"

זה הוספה ופירוש שלך שלא כתוב בתורה!

יש לך שאלה, למה כתוב "אל מים" ולא "במים"? זה בסדר, אתה לא היחיד שיש לו הקושיא הזאת. ויש גם תירוצים.

אבל לקבוע, שזה "טעות נפוצה" לפרש שזה נמחה על ידי מים, הנך טועה ומטעה!

"ומחה אל מי המרים" - לא מחה במים אלא מחה אל המים. קודם מחה את הדיו ואחר כך נפל הדיו המחוי אל המים. אף אחד לא יכול להתווכח עם מה שכתוב במפורש בתורה.

מה שכתבת:

"קודם מחה את הדיו ואחר כך נפל הדיו המחוי"

זה הוספה ופירוש שלך שלא כתוב בתורה!

יש לך שאלה, למה כתוב "אל מים" ולא "במים"? זה בסדר, אתה לא היחיד שיש לו הקושיא הזאת. ויש גם תירוצים.

אבל לקבוע, שזה "טעות נפוצה" לפרש שזה נמחה על ידי מים, הנך טועה ומטעה!

אף אחד לא יכול להתווכח עם מה שכתוב במפורש בתורה.

מה שכתוב בתורה "ומחה אל מי המרים"

לא שולל פירוש "הנפוצה", שמוחקין על ידי שמכניסין המגילה לתוך המים.

יכול להתווכח עם מה שכתוב במפורש בתורה.

א'- לא הבנתי מה השאלה- so4r צודק. יש לו הוכחות. לא הבנתי מה עלה על רוחכם לפרש פסוקים ללא הסתמכות על אף מפרש, ולחלוק על ה"בית אהרן" על סמך סברת כרס.

אא"כ, במחילה מכ"ק, כנראה אתם ראשונים או אחרונים שיכולים לפרש את התורה כפי הבנתכם. מחילה.

ב'- so4r, נראלי הם כותבים בכוונה. פשוט אל תתייחס.

ג'- פה נגמר הדיון.

תודה לso4r על החידוד.