אם יש פה מישהו שכותב עם הדיו הזה, אשמח אם יענה לי-

מה רמת הסמיכות של הדיו (ביחס לדיו נהרי נניח)?

הוא נמחק במים (כמו הדיו של הגמרא)?

הכשרות של הבד"ץ היא גם על העפצים (כאילו, הם משתמשים רק בעפצים מחיידקים או משהו כזה)?

וסתם מעניין אותי, האם יש לו את התכונות של "דיו לנצח" (גמיש, אותיות לא נשברות, וכדו')?

הוא נמחק במים, לא גמיש, כשרות על הדיו כולו

אין שום בעיה בעפצי אלון המצויים. 

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31425&st=&pgnum=76

א'- לא הבנתי, אין כלל בעיית כשרות, או שיש בדר"כ אבל לא באלון, או שיש בכולם ובד"ץ מכשירים רק עפצים מחידקים?

ב'- מה זה עפצים באלון? זה הבלוטים שיש באלון וברוש? (שאלה במציאות).

ג'- בכל אופן, כמובן שאנחנו לא מטילים ספק בדיו שבו השתמשו ומשתמשים, אבל אולי יותר מהודר להשתמש במי עפצים ממקור של חידקים, או מחומרים אחרים שיש בהם טאנין (למשל קליפות ענבים או משהו כזה)?

תחפש בגוגל ותצמא תמונות. 

להגיד שעפצים הם לא כשרים כדבר כ"כ פשוט זה פגם חמור באמונת חכמים ובמסורת ישראל.

בכל הדורות עד ימינו-אנו השתמשו ומשתמשים בעפצים. לא פשוט לסתור באחת משהו ממסורת ישראל.

כאמור, כבר בגמרא מוזכר שהיו כותבים עם מי מילין, וכן שעיבדו עם עפצים.

אולי הדבר לא "גלאט", אבל לדיו זה מספיק (עיין לעיל בקישור שהביא so4r).

בכל אופן, מישהו (וכשאני כותב מישהו אני מתכוון לסופרסופר) יכול לענות על שאלותיי?

בעבר גם אכלו תאנים וחסה ותותים וכל מיני ירקות טעימות. מי שכיום מחמיר מהתולעים שבהם פן יעבור על אין ספור לאווים הוא מבורך, אך מי שמחמיר בתולעים שבעפצים הוא פוגע בכבוד הראשונים??

מקור למה?