|
ציטוט שלם: (שולחן ערוך או"ח סי' ל"ב ס' ז') "...שמה שמגררים קליפתו העליונה שבמקום שער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו ולהחליקו ואפילו אם היו חולקים העור לשנים היה צריך לגרר ממנו כך, ומצד הבשר גוררים הרבה עד שאין נשאר אלא הקלף בלבד"
ברור ש-א'- השו"ע לא מדבר על הליצה (=אפידרמיס=קלף לשיטתו), מאחר והוא כותב ש"אפילו אם היו חולקים העור לשנים היה צריך לגרר ממנו כך" (אפשר אולי להגיד שהשו"ע התכוון לשכבת "סיבית העור", שמורידים ע"י קרצוף כדי שחומרי העיבוד יוכלו לחדור אל תוך העור, או שהתכוון לחלק החיצוני והפחות חלק [בגלל מכות וצלקות שנמצאות על פני העור] של הליצה, וכאמור, זה רק כדי "לתקנו ולהחליקו", אבל לא להוריד את כל הליצה), ו-ב'- שלפי מרן השו"ע צריך לגרור הרבה מצד בשר, וזה לא קורה.
יש דבר שלא ברור לי, כולם יוצאים מנקודת הנחה שתמיד השתמשו בקלפים מגורדים- מי אמר את זה?
אכן, האו"ז (שמביא את ר"ת) כשמסביר את המנהג להשתמש בסיד, הוא אומר "וקלפים שלנו, אומר ר"ת שהקלפים שלנו כמו העור החיצון שלהם שקרוי קלף... ויש שסוברים שקלפים שלנו הווי דוכסוסטוס משום שמקלפים אותו מצד השיער משום שהם עבים... ואין נראית לר"ת סברתם";
לכאורה רואים מכאן (גם מהמרדכי, הרא"ש, ספר ה"תרומה", ה"תיקון תפילין") שהיו מקלפים=מגרדים מצד השיער;
אולם, בהגהת המרדכי (שגם מביא את ר"ת), אומר "כתב ר"ת וזה לשונו:.. קלפים שלנו דין קלף יש להם, שהרי עכשיו מסירים מהקלפים הגידים והשמנוניות וקליפה דקה שקורים אשקרניר... ויש מפרשים דעכשיו דין גוויל או דוכסוסטוס יש להם עתה... ואי משום הקליפה שמסירים האומנים- אין זה אלא תיקון בעלמא, ואינה עבה כ"כ שיהא שם קלף עליה. ר"ת"
כלומר שהייתה סברא שהם גוויל (רואים שלפעמים לא גרדו את הליצה-אפידרמיס, או שאולי גרדו, אבל לא גרדו את כל הליצה, אלא נשאר חלק ממנה; ע"פ הסבר זה, לא מוכרח כלל שהשתמשו בקלפים מגורדים, אלא חצי מגורדים, ונשאר עדיין חלק מהליצה), ובכל אופן, כולם מסבירים את גירוד הקלף כחלק טכני בעיבוד- אם אתה לא רוצה- לא צריך לגרד, (אלא זה בגלל שהקלף עבה).
במילים אחרות, שאלתי על הקלפים וס"הת מלפני מאות שנים שנמצאים בידינו, האם הם מגורדים או שלא?
|
