משה יצחק-הלוי המוכר לציבור הרוקדים בעולם כמושיקו הלוי, נולד ב1932 באיזור מנשייה ליד כרם התימנים, להורים יוצאי תימן.
בגיל שבע עשרה נקלע לעולם המחול בבית הספר לבלט של מיה ארבטובה. לאחר שלושה חודשים של אימונים, נתבקש מושיקו להצטרף ללהקת הבלט של מיה ארבטובה, בה הופיע בהצלחה כרקדן אופי.
ציבור המבקרים הבחין בכשרונו הבולט לעין, על אף תפקידיו הקטנים שמילא, וזה לאחר שלושה חודשים מאז החל לרקוד.
את שנותיו הראשונות כרקדן הקדיש מושיקו לטכניקה של הבלט הקלסי, שהיווה עבורו את הבסיס לכל סגנונות המחול האחרים בהם עסק כגון: הבלט המודרני, הג'אז, הסטפס, וריקודי אופי שונים.
את שרותו הצבאי עשה במסגרת להקת מחול צבאית.
עם שחרורו מן הצבא הצטרף מושיקו לתיאטרון לי לה לו ו - דו רה מי, בהם הופיע כרקדן במחזות מוסיקליים. כמו כן הוזמן לרקוד בלהקתה של הרקדנית והכוריאוגרפית נעומי אלסקובסקי לתקופה קצרה בה החליף את יונתן כרמון שפרש.
ב 1953 הצטרף מושיקו ללהקת ענבל בהמלצת הכוריאוגרף הנודע ג'רום רובינס ששהה בישראל והעביר קורס מיוחד למחול בתחום הבלט הקלסי לרקדנים נבחרים ושבו השתתף גם מושיקו הלוי. בלהקת ענבל שימש מושיקו כאחד מרקדניה הראשיים, וב 1957 יצא עם הלהקה לסיבוב הופעות שנמשך כתשעה חודשים, באירופה וארצות הברית.
ב 1959 בתקופת היותו בענבל יצר מושיקו את ריקודו הראשון דבקה אוריה שזכה במדלי כסף בתחרות בפסטיבל מחולות שהתקיים בוינה, אוסטריה. ושלאחר מכן הפך לאחד מן הריקודים המבוקשים בחוגי ריקוד העם הישראלי, ואתגר לכל להקה יצוגית.
ב 1962 עם שובו לאחר סיורה השני של ענבל בארצות הברית עזב מושיקו את ענבל והקים ביחד עם הרקדנית יונה לוי והמוסיקאי יצחק אליעזרוב את להקתו, להקת הפעמונים שזכתה להצלחה גדולה בישראל ומחוצה לה. כמנהל אומנותי וככוריאוגרף התמקד מושיקו בעבודתו הכוריאוגרפית בנושא האתני פולקלוריסטי של העדות בישראל והתאמתו האומנותית לצרכי הבמה.
תוך עבודתו עם להקתו מוזמן מושיקו על ידי המחלקה הערבית של ההסתדרות הכללית לשמש כמנהל אומנותי וכמדריך ללהקות מיעוטים כגון: צ'רקסים מן הכפר כמא, דרוזים מן הכפר עוספיה וערבים מן הכפר טירה, ויותר מאוחר הדריך מושיקו בכפר טייבה מטעם רשת עמל. בתוקף תפקידו זה במשך כחמש שנים הקים מושיקו את הלהקות, הדריך אותם, בנה להם רפרטואר להופעות כשגולת הכותרת בעבודה זו היתה השתתפות להקת עוספיה וכפר כמא בפסטיבל מחולות בהולנד ובלגיה, איתם זכה בפרסים ובהוקרה.
ב 1969 מוזמן מושיקו למכון וינגייט להקמת להקת מחול יצוגית יחד עם המורה נינה אורעד ככוריאוגרף וכמנהל אומנותי ואף יצא איתם לסיבוב הופעות ברחבי גרמניה.
ב 1971 לאחר 10 שנים של פעילות כעצמאי נתבקש מושיקו לשוב לתיאטרון ענבל הפעם בתפקיד מנהל להקה. בזמן שרותו כמנהל הלהקה נתבקש מושיקו ע"י שרה לוי - תנאי להכין שתי כוריאוגרפיות, אחת - ריקוד תימני מקורי לגברים, והשני - ריקוד חבני, לתוכנית המורכבת מקטעים קצרים בשם: מינייטורות. שני הריקודים זכו להצלחה גדולה בתוכנית הקמרית של התאטרון במשך 12 שנים.
ב 1973 ביום השני למלחמת כיפור יצא מושיקו שוב עם התיאטרון לסיבוב הופעות באמריקה, שנמשך כחודשיים ימים. בתום מסע ההופעות סיים מושיקו את התחיבויותיו עם התיאטרון וחזר לעבוד כעצמאי, הפעם בארצות הברית, אירופה, המזרח הרחוק וישראל.
בעת שהותו באמריקה הוזמן מושיקו פעמיים לסרוגין ע"י שתי להקות מחול מודרניות שבקנדה אחת - באוטבה והשניה - במונטריאול. ללהקה באוטבה הכין מושיקו כוריאוגרפיה מודרנית בשם: אלגוריה המשלבת טכניקה מודרניים ואלמנטים אתניים באורך של כ - 10 דקות. וללהקה ממונטריאול הכין מושיקו כוריאוגרפיה בשם: אופוס ג'אז המגלמת בתוכה סגנונות ריקוד משנות החמישים ועד שנות השמונים.
משנת 1949 ועד היום למושיקו הלוי 59 שנות פעילות בתחום המחול, מהן 48 שנים של יצירה הכוללת בתוכה: 200 ריקודי עם ישראליים, כמו כן חיבר מושיקו קרוב ל- 130 לחנים המלוים את ריקודיו, הפיק שמונה תקליטאורים, וכן כתב את הפינקס "כחול-לבן" למדריך היוצא לחו"ל.
ריקודיו מצטיינים בסיגנון מיוחד, הוא שואב את רעיונותיו מן המקורות האתניים המצויים בישראל ובאגן הים התיכון, מעבד אותם ומתאים אותם לצרכי הריקוד הישראלי בן זמננו.
אין ספק, שפעילותו העניפה בתחום זה תרמה רבות לעיצובו וסיגנונו של הריקוד הישראלי בישראל.
ריקודיו נרקדים ומבוקשים בכל העולם, לשם הוא מוזמן להעביר השתלמויות וסמינרים במחנות רוקדים לציבור רוקדים מכל העולם.
.jpg)
.jpg)
.gif)
*.gif)
