פתיח

ראשי

ביוגרפיה

רשימת ריקודים

 מיוחדים

תקליטורים

קלטות וידאו

די וי די

צור קשר

1. בעיית איכות החומר אינה בעיה של אדם פלוני זה או אחר, היא בעייתם של כל העוסקים בתחום ללא יוצא מן הכלל.
2. חוסר תמימות הדעים בין כל הפעילים בשטח, הוא הגורם העיקרי לכישלון  בדרך שאנו מחפשים לפתרון הבעיה.
3. העובדה שמפעל ריקודי העם שלנו מתנהל כקרטל תעשייתי המנוהל ע"י יזמים שכל אחד דואג לאינטרסים האישיים והרווחיים שלו. יסלחו לי כל חבריי וידידיי
אם מילים אלה ישמעו להם כחריפות מידי, אין בכוונתי לפגוע כהוא זה, באף אחד, מלבד ציון העובדה שכל הקשורים למפעל זה לא עושים זאת ממניעים אידיאלים או ציוניים. יחד עם זאת, אני בהחלט יכול להבין שאין בזה פסול להתפרנס מעיסוק זה.
4. ישנו גורם נוסף, על פי הבנתי שלי, המונע מאתנו להגיע לאותה איכות נדרשת היא שחלק ניכר מציבור הרוקדים ובמידה מסוימת גם חלק מהמרקידים, אינם
רואים באיכות החומר תנאי ראשון וחשוב שבגללו הם הולכים לרקוד.

 בשנים הראשונות לפעילות ריקודי העם בישראל, היה הכל בקנה מידה קטן יותר.
ההרקדות וההשתלמויות התנהלו בקבוצות קטנות ומספר המשתתפים היה צנוע. אז, ניתן היה לפקח ולשלוט בנעשה בשטח, אך עם הזמן ככל שתנועת הרוקדים בארץ הלכה וגדלה, איבדנו את השליטה, ובהעדר מנהיג בעל השפעה איבדנו את הרסן.
דור הראשונים, שעל בירכיו חונכנו, הלך מבלי להשאיר יורשים שימשיכו להנהיגנו באותה חוכמה ותבונה שידעו הם לעשות זאת.
 הדור השני, עוד הספיק לעבור את כור ההיתוך והיה מושפע מאוד מדור הראשונים. תרומתו האיכותית היתה חשובה ביותר, אך דור זה, גם הוא, הולך ומתדלדל.
 דור ההווה מתנער מתקופת החלוצים. הציונות עבורם שייכת להיסטוריה והם אינם מתעניינים בשורשים במובן העמוק. הם יותר עצמאיים. העכשיו מעניין אותם
יותר מהאתמול. העשייה שלהם מושפעת ומתבססת על הנעשה בסביבתם הקרובה, תוך שימוש בלתי מוגבל באלמנטים תנועתיים מודרניים, בשילוב טכניקה קלאסית, לשיפור היכולת הביצועית.
 מקור ההשפעה נובע מן הבמה המקצועית, מלהקות מחול מקצועיות - מקומיות ובינלאומיות. דור זה מתבסס על סגנונות שונים ללא הגבלה ובמידה לא מבוטלת גם ללא אבחנה. שורשי הפולקלור האתני אינו מהווה עבורו גורם השראתי לעסוק בו וחבל.
 אמנם ניתן לציין שחלק קטן מן העבודות הכוריאוגרפיות העכשוויות, המשרתות את ריקוד העם שלנו, מאפיין גישה ודרך חדשה המוצאת את ביטויה על הבמה,
ובאופן טבעי מוצאת את דרכה גם אל ריקודי העם שלנו. אך תרומתם האיכותית בשלב זה הוא מזערי.

באשר לפתרונות:
 חלק מהבעיה, ניתן לפתרון בהשתלמויות שלא כדוגמת ההשתלמויות הרגילות, שבהן לומדים אך ורק ריקודים להפצה. יש לגבש תוכנית השתלמות מיוחדת, שמטרתה להעשיר את היוצרים שבינינו. אני בטוח שתמיד יש מקום להוסיף ידע נוסף על הכשרון הקיים. החומר הנלמד יכול להקרין לטובה על עבודות היצירה של היוצרים. אני חושב שגם למרקידים חשוב להשתתף בהשתלמות מעין זו. הקשר בין היוצר למרקיד חשוב לא פחות לעבודה המשותפת.
 השתלמות זו לא תנוהל ע"י גורם פרטי למטרת רווחים, אלא ע"י גוף מוסמך, המקורב לריקודי העם שלנו, שיעמוד בקשר עם משרד החינוך ואף יבקש תקציב
מיוחד למטרה חשובה זו. המשתתפים יקבלו תעודות, שתהיינה מוכרות ע"י גורמים ממשלתיים ומקצועיים. תעודה זו תעניק ניקוד חיובי לדרגתו המקצועית של
המשתתף.
 אל המטרה נגיע אם נצליח לקיים את ההשתלמויות לפחות פעמיים בשנה, בהשתתפות מקסימאלית ובהתייחסות רצינית לנושא. בעתידנו הדבר.
 עוד לפני כארבעים שנה, כשהייתי בראשית דרכי כמחבר ריקודי-עם, עלה הרעיון במדור לריקודי-עם. במסגרת האולפנים להכשרת מדריכים, רצו האחראיים לכלול בתוכנית הלימודים גם יציאה לשטח לעבודת שדה בישובים ובקהילות אתניות על מנת ללמוד ולתעד חומר תנועתי ומוסיקאלי. המטרה הייתה לתרגם חומר זה לצורכינו אנו ולראות איך ניתן לשלבו בריקודי העם שלנו. לצערי, רעיון זה לא התממש והסיבה לא ידועה לי עד היום.
 בעבר אף העליתי הצעה להפוך את האולפנים להכשרת מדריכים למעין אקדמיה, תוך הצבת אתגרים לכל משתתף והעלאת רמת תוכנית הלימודים. חשבתי שצריך לשים דגש על דברים אלה:
1. בחירת מועמדים שיעברו מבחנים פסיכולוגיים ופסיכומטריים. (אישיותו של המדריך מהווה עיקר חשוב ומשפיע על התלמיד).
2. לימוד טכניקה קלאסית בסיסית לעיצוב אישיותו של המדריך.
3. הרחבת ידיעתו המוסיקאלית והריתמית של התלמיד.
4. תורת ההדרכה.
5. לימוד ריקודי-עם המבוססים על אלמנטים של קבוצות אתניות החיות בישראל.