מיכל הלוי חלקים שהם אחד, מדיטציה ויקיפדיה

מדיטציה / ויקיפדיה

מדיטציה - היא כלי טכני לביצוע פעולה עצמית על נפש האדם.
כתוצאה מתרגול טכניקות מדיטציה, מצב התודעה של האדם משתנה ביחס למצבי התודעה השכיחים אצלו בעת ההתנהגות והפעולות היומיומיות.

ישנן עשרות, או אולי מאות טכניקות שונות של מדיטציה שהתפתחו באופן עצמאי בתרבויות שונות בעולם.

המכנה המשותף לטכניקות מדיטציה שונות, הוא האפשרות לבצען באופן עצמאי,

כלומר מדיטציה תמיד תהיה תרגול של האדם מול עצמו.

כך שכל טכניקה הדורשת לשם תירגול מגע עם קבוצה של אנשים אינה נחשבת כטכניקת מדיטציה.

המדיטציה התפתחה במקומות שונים בעולם ובתקופות שונות וקשה להגדיר במדויק את מקורה.

בסין מיוחסת המצאת המדיטציה לדמות מיתולוגית בשם פו הסי שנחשב גם למחבר האורקאל הסיני אי צ'ינג.

בהודו מוזכרות טכניקות מדיטציה בכתבים מהאופנישדות כדוגמת הויג'איה טנטרה.

בהתחשב במקורות הללו ניתן לשער שאנשים בהודו ובסין עסקו במקביל בתרגול מדיטציה כבר במאה החמש עשרה לפני הספירה.

באירופה הפאגאנית בוצעו טקסים שניתן להגדיר אותם כטכניקות מדיטציה בדתות שונות

כולל הדת ההלניסטית והדת הדרואית לפני המאה העשירית לפני הספירה.

החל מסוף המאה ה19 חדרו טכניקות מדיטציה מזרחיות למערב והופיעו אף סינטזות מערביות המבוססות עליהן.

תרגולי מדיטציה שונים קיימים בדתות שונות, בכללן הבודהיזם, האסלאם (אצל הסופים) היהדות (בחסידות), הנצרות, וההינדואיזם.
מדיטציות מתקדמות בבודהיזם מבוססות בדרך כלל על החזיה (הדמיה, או ויזואליזציה),

וכוללות לרוב החזיה של בודהה בתנוחת הלוטוס

(אך ישנן גם מדיטציות מנטרה כגון "אום מאני פדמה אום" - "היהלום מצוי בלוטוס").

מדיטציות בהינדואיזם כוללות לרב חזרה על מנטרה בסנסקריט,

ועל פי הוודות הן מאפשרות להגיע למצב של "סמאדהי", איחוד עם האל או עם היש.

ניתן לחלק את תרגולי המדיטציה לשני חלקים עיקרים: סביל ופעיל.

* בתרגול הסביל המודעות ערה לשינויים הבאים וחולפים באיברי החישה השונים של הגוף באחד ממצבי המנוחה השונים

(דוגמה: ישיבה תוך ערנות לתחושת הבאות וחולפות באיבר המגע כתוצאה מתהליך הנשימה).

סוג מדיטציה סביל הוא זה בו המתרגל אינו עושה דבר, אלא מניח לתהליך טבעי לחלוטין לקרות מעצמו.

*בתרגול פעיל האדם יוזם פעולה המשפיעה על ההכרה כמו ריכוז תשומת הלב בקצה האף

(דוגמה לפעולה הכרתית) או סיחרור סביב עצמו (דוגמה לפעולה פיזית).

דוגמאות:

הפניית קשב לתחושות סומטוסנסוריות (תחושות גוף) בחלק מסוים מהגוף (כגון מגע האוויר הנכנס והיוצא מהנחיריים) או בכללו או למחשבות חולפות (ויפאסנה, זאזאן).
הפניית קשב לצלילים הבאים וחולפים באיבר השמיעה, או התמקדות בצליל אחד למשל "אום".
הדמיה פנימית של מראות וסיטואציות. (לאם רים)
ישיבה בעיניים פקוחות בחשיכה מוחלטת במשך שעה לפחות (מדיטצית החושך)

תרגולי מדיטציה שונים: תרגול, ויפאסאנה, פאלון דאפא, דמיון מודרך, צ'י קונג, טאי צ'י ,מדיטציה טרנסצנדנטלית ועוד .