חכמת הקבלה מתארת את סדר המצבים שעובר הנברא במערכת היחסים המורכבת שבינו לבין הבורא. המצבים הללו מופיעים אחד אחר השני כיוון שהם מובילים את הנברא מדרגה אחת לשניה ממש כמו תהליך כימי או פיזיקאלי, שמחויב להתרחש בהדרגה שלב אחר שלב.
מערכת היחסים בין הנברא לבורא מתגלה אצל האדם באופן מוחשי וממשי לא פחות מן המציאות אליה אנחנו רגילים. לא מדובר כאן על דמיונות שווא או תעתועים, אלא על גילוי של עולם נפלא בו מתרחשים שינויים על פי חוקים ברורים ומוגדרים. את החוקים הללו מגלה כל מי שפוסע על הסולם הרוחני, והוא יודע זאת כיוון שיכול לקרוא בספרי הקודש, שקודמיו בדרך הגיעו בדיוק לאותן מדרגות שהוא רואה כרגע לפניו.
אין חדש תחת השמש. כל אחד מאיתנו שונה ומיוחד אבל כולנו כפופים לאותם חוקים, ומתקדמים מן החושך והבלבול אל בהירות המחשבה והראיה, דרך אותן מדרגות. את המדרגות הללו מתארים גדולי המקובלים בספרי הקודש, ולפיהן הם קבעו את סדר המנהגים והחגים בעולמנו.
יש לציין כי כל השמות של החגים שיזכרו במאמר זה מתארים מצבים פנימיים שעובר האדם במהלך שלבי התיקון, ושהחגים שאנו חוגגים רק מציינים את רצף התיקונים. המשמעות היא שהמקובל מסוגל לעבור את החגים בפנימיותו גם ביום חול רגיל.
בואו ניזכר בסדר החגים - ראש השנה פותח את חגי ישראל ולאחר עשרה ימים אנחנו מגיעים ליום הכיפורים. אחריו חוגגים את סוכות במהלך שבעה ימים, ולבסוף מגיע חג שמחת תורה.
אם אתה שואל את עצמך - מה משמעותם של החגים הללו? מסבירה לך חכמת הקבלה שהם מתארים את רצף הגילוי והתיקון של מדרגה שלמה. בתחילת הגילוי הרוחני מרגיש הנברא שהבורא מעניק לו תענוג מושלם, אבל הוא לא מסוגל להחזיר לו מאומה. יותר מכל רוצה הנברא להתגבר על הבושה שהוא מרגיש ביחס לבורא, ולגרום לו הנאה כל שהיא. דומה הדבר לאדם שסובל ממחלה. בתחילה עליו לגלות עד כמה הוא חולה, ושאינו מסוגל לרפא את עצמו אלא על ידי פניה לרופא. לאחר שפנה לרופא הוא מקבל תרופה ומתחיל להחלים, עד שמגיע לבריאות שמחה ואושר. אז הוא יכול להעריך את גודל טובו של הרופא.
בראש השנה מתחיל הנברא להבין את מצבו ביחס לבורא, ובמהלך עשרת הימים עד יום כיפור מתבהר לו יותר ויותר עד כמה אינו מסוגל להשתוות אליו בדרגתו ולגרום לו הנאה - זו המחלה שלו. התהליך נמשך עשרה ימים כיוון שכל כלי רוחני מתגלה בעשר מדרגות המכונות עשרת הספירות.
ביום הכיפורים, שהוא היום העשירי לבירורים, כשברור לנברא שאין לו שום כח השפעה כלפי הבורא, הוא מסוגל להתפלל, לצום ולבקש מכל הלב שיתן לו חיים. משמעותם של החיים הרוחניים היא הכח להידמות לבורא ולהעניק לו הנאה, אבל כדי לקבל את החיים הללו הוא צריך לעבור תיקון.
אז מתחיל הנברא לקבל אורות המכונים "אורות מקיפים". האורות הללו מאפשרים לו לתקן בהדרגה את הכלי ולרכוש יכולת השפעה. במהלך ארבעת הימים שבין יום הכיפורים לסוכות מקבל הנברא את האפשרות להתחיל בתיקון.
בניית הסוכה מהווה שלב מכריע בתיקון כיוון שהסוכה מתארת את מדרגת האמונה של האדם. הסכך שלה מגן מחום השמש, אבל הוא עשוי מפסולת, מעלים וגבעולים שאין להם שימוש אחר. המשמעות היא שדוקא אותם רצונות שעליהם החליט האדם שהם מיותרים וללא שימוש, מהווים עכשיו את המגן שלו מפני עוצמת התענוג שמגיע אליו. בעצם הויתור שלו על אותם רצונות הוא מגן על עצמו מפני תאותנות יתר להנאה עצמית מוגזמת. לאחר שגילה ביום הכיפורים את חוסר יכולתו להשפיע, הוא מקבל כעת את הכוח להגן על עצמו מפני רצונותיו האגואיסטיים. הסכנה היא שאם ישתעבד לרצונות הללו ישכח את מי שנותן לו אותם ויהנה רק לעצמו. ההגנה שהוא מקבל נותנת לו את הכוח להאמין בבורא ולראות את גדלותו, למרות התענוגים המפתים שעומדים לנגדו. לכן אנחנו נוהגים להיות כמה שיותר זמן בתוך הסוכה במהלך חג הסוכות ואפילו לישון בתוכה. העובדה שהוא עצמו בנה את הסוכה וקישט אותה מעניקה לו את הבטחון שהוא מסוגל להגן על עצמו מפני הרצונות המופרזים שלו. ההגנה הזו היא אור האמונה שממלא אותו באושר אין סופי. אולם ההגנה הזו עוד לא מספקת בכדי לגרום הנאה ליוצרו. שהרי אל לנו לשכוח שהבורא אוהב אותו ורוצה לגרום לו הנאה, ולא למנוע אותה ממנו. לכן הוא צריך ללמוד איך לקבל תענוג כדי לגרום הנאה לבורא.כעת הוא זקוק לאמצעי שבעזרתו הוא יכול לקבל את ההנאה. האמצעי הזה הוא החיבור שהוא עושה בין האתרוג, הלולב, ההדסים והערבות.
ארבעת המינים מציינים את ארבעת המדרגות של הרצון שמתגלים לו במהלך העבודה הרוחנית. לעיתים הוא מוצא טעם וריח בעבודה ואז הוא קורא לזה "אתרוג". לעיתים הוא מוצא בה טעם אבל אין לה ריח ואז הוא מכנה את עבודתו "לולב", לעיתים יש לה ריח אבל אין בה טעם ואז היא מכונה "הדסים", וכאשר אין בה טעם ואין בה ריח כלל היא נקראת "ערבות".
האפשרות לצרף את כל סוגי עבודתו לכיוון אחד, כדי להשפיע לבוראו, מעניקה לנברא את היכולת לקבל תענוג אמיתי בכל מצב וללא שום תנאי, כי בכל מצב שמתגלה לו הוא זוכר לשם מה הוא חי ולמען מי הוא עובד. את זה מציינים בסוכות על ידי ניענועי האתרוג וההקפות סביב המזבח.
שבעת הימים של סוכות מציינים את תיקונם של שבעת הספירות התחתונות שלו, שזקוקות לחיבור ולאיחוד, עד שביום השמיני מסתימים התיקונים. לכן הוא נקרא "שמיני עצרת". ביום זה, לאחר שסיים את כל תיקוניו זוכה הנברא להתיחד עם בוראו ולקבל ממנו את התענוג האמיתי הקרוי תורה. התורה היא האמצעי שנותן לנברא את היכולת לגרום הנאה אין סופית לבוראו ממש כפי שהוא גורם לו, ולהתיחד עימו באהבה ניצחית.
