שושלת פוטר וגברת האופל, פרק 30

"אני חושב שאני יודע מי הטיל עלייך את הסקטומסמפרה !" הוא השלים את משפטו והסדיר את נשימתו . "אתה גילית מי זה ?!" שאלה לילי וכל כעסה על ג'יימס נמוג . ג'יימס הביט במבוכה בכל האורחים המביטים בו בציפייה ואמר "זאת אומרת אני חושב שעליתי על דרך לגלות מי זאת , אבל אני עוד לא יודע בוודאות . אני בינתיים יודע בוודאות שזאת ילדה" אמר בתקווה לקבל קצת קריאות התפעלות אבל כל מה שקיבל היה "כן את זה גם אני ידעתי" . הארי מיהר לטפוח על גבו של בנו ואמר לו "אז איך תעלה על זה ?" ג'יימס נראה מעודד ואמר "אני חושב שגיליתי עקבות של ילדה בגילה של לילי , אולי קצת יותר שכנראה קשורה איכשהו לקוסמים אפלים" ובבת אחת חזר להארי החלום ביומה הראשון של לילי בהוגוורטס 'יש לו יורש , וגם לך יש יורש , יורשת ...' אז הכוונה הייתה ליורשת , הבין הארי . אבל מי זאת ? "קרה משהו" שאלה ג'יני כשהבחינה בהארי הקפוא "אסביר לך אח"כ" מילמל כדי שלא ישמעו אותו . "טוב לילי , אנחנו נלך בינתיים . כל הכבוד ג'יימס , עזרת מאוד ! להתראות" ובחיוך חטוף נעלם מהמרפאה . ג'יני הנבוכה חייכה בהתנצלות ומשכה בכתפיה , אמרה להתראות והלכה אחרי בעלה . "אתם חושבים שהוא יודע מי הטיל עלייך ת'קללה ?" שאל ג'יימס בציפייה , נפעם מהעובדה שעזר כ"כ . "בטוח שכן , ראיתם איך הוא קפא ? כולם הנהנו ונפלה שתיקה ארוכה . "אוי שכחתי לספר לכם !" אמר פתאום ג'יימס והקפיץ את כולם "העיפו את מאלפוי לחודש על זה ששמו אותך בארון ההוא" לילי התעודדה . "קדימה הילדה צריכה לנוח !" זירזה אותם מדאם פליטן והם נופפו לה לשלום ועזבו את המרפאה . לילי שקעה במיטתה , עמוסה במחשבות . היא נרדמה לבסוף אל תוך הלילה . "נו ! את הצלחת להרוג אותה ?" "א-אני ניסיתי אבל ל-לבסוף רק הטלתי עליה ס-סקטומסמפרה" צרחת הזעם התערבבה בצרחתה של לילי שהתעוררה פתאום מן החלום . היא התנשמה וניסתה לזכור מי הילדה המפוחדת שראתה . זהו ! הילדה בחופשת חג המולד ! ופתאום לילי הבינה הרבה יותר דברים משציפתה אבל הבינה שהיא צריכה להיזהר כעת , עכשיו כשרודפים אחריה ...