שושלת פוטר וגברת האופל, פרק 26

"נו?" האיץ בה אלבוס "לא משהו מיוחד... הוא אמר שיברר אם התלמידים ראו אותה" התשובה הזאת לא עודדה בכלל את שניהם. ואלבוס הלך לשיעור שלו כי הוא היה בשנה השלישית והוא איחר. "סליחה, פרופסור הגאריד?" שאלה ג'וליה לונגבוטום בחשש "כן חמודה" ענה לה בחביבות הגאריד אם כי מי שלא מכיר אותו אולי היה חושב שהוא דיבר בכעס "אממ, אתה אמרת שבקרוב נתחיל עם היפוגריפים ו... בינתיים אנחנו עדיין עם-" היא עצרה לרגע "לשלושים" סיימה בגועל וניסתה לנער מעליה לשלוש שנדבק "איכס" קראה כי כל רירו היה על ידה "כן לונגבוטום, אני מניח שאולי אתן את השיעור פה רק לכם" "למה?" שאל מרטין גריינס בנימה סקרנית מאוד "הממ... אני מניח שאבא שלך סיפר לך, לילי?" לילי לא ענתה "הגאריד, לילי נעלמה!" קראה ג'ואן בכעס "אוו טוב שאת פה שהזכרת לי! האם מישהו מכם ראה את לילי פוטר?" כולם מלמלו לא וג'ואן התאכזבה שוב. "ג'ואן, תמשיכו פה לחפש. אם לא תמצאו עד הערב אז אני אודיע לפרופסור מקנוגל כבודה". ג'ואן הנהנה נמרצות אבל מרטין גריינס עוד פעם דיבר "פרופסור, אתה יכול לספר לנו בבקשה?" הגאריד נראה חושב ולבסוף ענה "אולי נראה, בכל מקרה תלכו לשיעור שלכם כי אתם מאחרים!" התלמידים אספו מיד את חפציהם והלכו לכיוון שיעור התגוננות מפני כוחות האופל, המקצוע השנוא עליהם. "אני רואה שכל הכיתה כמעט איחרה!" קרא פרופסור רוג'רס כשפניו מנצנצות ברוע, "ובכן אני אוריד לכל ילד שאיחר 5 נקודות... הממ בואו נראה" הוא התחיל לספור את הנקודות וכשסיים מ"ס הנקודות שירדו לגריפינדור עבר את המאה. "טוב אפשר עכשיו להתחיל, אני מניח. קרנספי, איפה פוטר?" הוא פנה אל ג'ואן "אני לא יודעת" ענתה לו בשקט "לא יודעת, מה? מעניין..." "כן! לא יודעת!" היא ענתה לו בחוצפה, "שקט קרנספי! אף אחד לא ידבר אליי כך! עוד 10 נקודות יורדות לגריפינדור" הגריפינדורים כבר זעמו על ההתאכזרות של רוג'רס. "הממ... להוציא ספרים! בוא נראה מה אני אתן לכם" אמר והתחיל לדפדף בספר, "אוקיי, אני חושב שנלמד על סוהרסנים" הכיתה לא הבינה "אבל פרופסור!" צפצף הוגו "אנחנו בכלל לא אמורים ללמוד את הנושא ה-"שקט וויזלי !" השתיק אותו רוג'רס "אני מנהל פה את השיעור הזה ואני אחליט מה ללמד ומה לא ללמד. "ובכן, סוהרסנים הם יצורים ששומרים על הכלא באזקבאן. כשסוהרסן מתקדם אל אדם כלשהו מתחיל להיות קר והסוהרסן בעצם יונק את כל השמחה והתקווה שיש באוויר ומשאיר את בני האדם מלאי עצב ויאוש", עצר לרגע והמשיך "לסוהרסנים יש את הנשק האחרון והנורא שלהם... נשיקת הסוהרסנים!" אמר בנימה דרמטית ונראה שהוא נהנה מהבעות האימה "אני חושב שאלו יהיו ש.ב שלכם: תסבירו בשני גיליונות קלף לפחות מה נשיקת הסוהרסנים עושה לבן אדם. אתם משוחררים!" התלמידים המבוהלים מיהרו לצאת מהכיתה כשכל אחד מהם מדמיין לעצמו איך נראה הסוהרסן. "זה היה פשוט שיעור נוראי!" קראה ג'ואן בכעס "נכון, אני מפחד ללכת לישון" צייץ הוגו וג'ואן גלגלה עיניים "אוי הוגו! אנחנו באותו גיל ועדיין אני מרגישה כאילו אתה בן 3" הוגו חייך בהתנצלות והם הלכו לחדר האוכל. "רוז, לילי לא הגיע לשלושת השיעורים שהיו לנו! הראשון היה שיקויים וזה השיעור האהוב עליה" ג'ואן אמרה לרוז כשראתה אותו. "זה לא נשמע טוב..." מלמלה "זה לא נשמע טוב בכלל" רוז הזיזה את ראשה ימינה ושמאלה וחיפשה אם לילי נמצאת שם "אני איידע את ג'יימס, אולי הוא יקשיב לי" אמרה וצעדה לעבר כסאו של ג'יימס "היי רוזי מה עניינים?" רוז השיבה לו במבט חמוץ ופניו של ג'יימס נפלו "עוד לא מצאתם אותה? כנראה שזה רציני... לכי תגידי לאלבוס "כבר אמרתי לו" התפרצה אל שיחתם ג'ואן "אתה מוכן עכשיו לעזור לנו לחפש אותה?" שאלה והיא ורוז חיכו לתשובה "נו טוב בסדר" רטן ג'יימס "רק שלא יראו אותי מסתובב איתכן. איזו בושה..." אמר ורוז הביטה בו בכעס "בושה מה? לא צריך את העזרה שלך! לילי תמות וזה יהיה על המצפון שלך!" צעקה ורצה לכיוון מגדל גריפינדור כל הראשים בשולחן הסתובבו "עוד לא מצאתם אותה?" שאל אלאסטור בקול מודאג, ג'ואן הנידה בראשה "לא ואני חייבת ללכת לחפש אותה להת'' אמרה ורצה גם היא לכיוון מגדל גריפינדור ג'ייימס קם "מצטער טים אחותי נעלמה" טים ג'ורדן הניח את ידו על כתפו של ג'יימס ואמר "לך תמצא אותך. אלוהים יודע מה אני הייתי עושה אילו אחותי הייתה נעלמת" מישל ג'ורדן אחותו, הייתה בשנה הראשונה גם וכששמעה את אחיה חייכה. "יאללה ביי חבר" אמר ג'יימס ורץ גם הוא אל שולחן גריפינדור. "נראה לי גם אני אלך לעזור" קראה ג'וליה לונגבוטום אבל בניגוד לאחרים היא לא הלכה אל מגדל גריפינדור אלא אל אבא שלה, נוויל לונגבוטום המורה לתורת הצמחים. "ג'וליה כמה פעמים אמרתי לך לא- מה קרה חמודה?" נוויל עצר את הנזיפה שלו כשראה שג'וליה מודאגת "אני לא יודעת אבא, לילי נעלמה ואנחנו לא מוצאים אותה" "לילי פוטר?" שאל נוויל וג'וליה הנהנה. "הו כן נוויל! שמעתי על זה גם. קיוויתי שהיא תימצא אבל כנראה שלא" אמר בקול עצוב פרופסור סינקלייר. "האם קרנספי יידעה את פרופסור הגאריד בקשר לזה?" ג'וליה ראתה שג'ואן דיברה עם הגאריד וגם בסוף השיעור הוא שאל אם מישהו ראה את לילי אז "אממ, ג'ואן דיברה עם פרופסור הגאריד ובסוף השיעור הוא שאל אם מישהו ראה את לילי וכולם אמרו לא". "עוד לא מצאתם אותה?" הרעים בקולו הגאריד "לא" אמרה ג'וליה, "אוקיי. ובכן לא תהיה כל ברירה אחרת אלא להודיע לפרופסור מקנוגל כבודה", הוא אמר והתחיל לצעוד בצעדי ענק אל משרדה של מקנוגל. כעבור כמה דקות פרופסור מקנוגל הגיע כשהיא נראית היסטרית "אוי ואבוי! אוי ואבוי! רק שזה לא היצור המזוויע ההוא שהטיל על הפוטרים את קללת הקרושיאטוס". ג'ואן רוז וג'יימס כבר חזרו אל חדר האוכל כשראו את פרופסור מקנוגל "מי אמר לה?" ג'ואן הייתה מבולבלת "אני אמרתי לאבא שלי והגאריד קרא אל פרופסור מקנוגל" אמרה בקול רם ג'וליה בגאווה. רוז העניקה לה חיוך ומיד פנתה להקשיב אל המנהלת. "כל התלמידים להפסיק לאכול! קרה לנו מקרה היעלמות נוראי! לילי פוטר מהשנה הראשונה בגריפינדור נעלמה. האם מישהו יודע על הימצאה של פוטר?" אף אחד לא הגיב והיא המשיכה "אם כך נצטרך לערב בזה גורמים מלמעלה. אני מבטיחה לכם שהאכזר שגרם להיעלמותה של לילי ישלם ואפילו בכניסה לאזקבאן!" כל פניהם של התלמידים נפלו. רק היו היום הם למדו על השומרים של אזקבאן. אבל הבהלה שלהם לא השתוותה לבהלה של המאלפויים כשמקנוגל הבחינה בזה מיד...