|
פרק 4:
סוף הפרק הקודם:
"לא, לא! את בת להארי פוטר! הילד שנשאר בחיים! הילד שהביס את קוסם
האופל הגדול ביותר בכל הזמנים: הלורד וולדמורט!" לילי נדהמה
וכששמעה את השם וולדמורט התעלפה.
"נם נם" לילי התעוררה במרפאה כשגילתה שמעליה יש את ג'יימס, אלבוס,
ג'ואן, רוז והוגו. "לילי את בסדר? קודם אבא התקשר, הוא ממש דאג לך!
הוא רצה לנסוע לכאן, אבל מדאם פליטן אמרה שאת בסדר..." ג'יימס סיים,
"מי זאת מדאם פליטן?" לילי התבלבלה "האחות" כולם קראו פה אחד.
"צאו כולם! היא הרגע התעוררה! היא צריכה מנוחה, קדימה!" מדאם פליטן
גירשה את כולם, מדדה ללילי חום ויצאה עצבנית מהחדר. לילי נאנחה, אין לה
כוח להגיש את שיעורי הבית של פרופסור רוג'רס.
אחרי שעתיים מדאם פליטן הסכימה לשחרר את לילי, ובדרך לילי פגשה את סקורפיו
מאלפוי, הוא היה בבית סלית'רין, בגילו של אלבוס.
מאלפוי הביט בה במן התנשאות "אז את בת פוטר, הא? יפהה" לילי הצטערה
שהיא עוד לא מכירה קסמים שימושיים נגדו. "אני הבת של הילד שנשאר בחיים!
ואתה הבן של מי שעזר לזה שניסה להרוג את אבא שלי! עוף מפה!"
לילי ניסתה ללכת אבל סקורפיו עמד להטיל עליה קללה, "אקספליראמוס!"
ג'יימס צעק, הוא כבר היה בשנתו החמישית בהוגוורטס. לילי נאנחה, הודתה
לג'יימס והלכה לחפש את ג'ואן, בסוף התברר לה שהיא מאחרת לשיעור
תורת צמחים. "סליחה על האיחור, נווי, כלומר פרופסור לונגבוטום!" נוויל
חייך, "זה בסדר בואי" אבל בסוף השיעור היא נלקחה למנהלת ע"י פרופסור
רוג'רס, "אבל לא עשיתי כלום!" רוג'רס כעס על החוצפנות שלה, "את שוטטת במסדרונות
בזמן השיעורים!" הם הגיעו ורוג'רס קרא את סיסמתה של המנהלת.
"תשאיר אותנו כאן" המנהלת חייכה, "פוטר, כמה נעים לפגוש אותך כאן,
"אני פרופסור מקנוגל. בתקופת אביך הייתי המורה לשינויי צורה. אני עדיין גאה בו."
לילי שתקה. "פרופסור, אני מפסידה שיעור שיקויים..."
מקנוגל נעצה מבט חד, "כל עוד את כאן זה בסדר!" לילי עדיין שתקה,
"מינרווה, זה חשוב! משהו קרא לאלבוס פוטר..."
|
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
