|
פרק 21:
אמרה בנחישות עצמה עיניים ותוך
כמה דקות נרדמה שוב...
"פרופסור, אני ראיתי עכשיו יד" נשמע קול נגעל ביותר, "אה כן הארי, אלו הם חיזלי"ם.." אמר
פרופסור דמבלדור בעליזות "הם מסוכנים?" הארי המשיך בדאגה "אממ... רק אם מעצבנים
אותם אני חושב" התשובה הזאת לא הרגיעה את הארי... לילי התעוררה בבהלה. "די אבא א-אני
לא רוצה לראות יותר!" הארי הביט במבט מבין ואמר "זה בסדר לילוש אני מבין אותך.. אני אשאיר
לך את זה וכשתרצי ותרגישי מוכנה תשתמשי בזה, אמר הארי וחזר בצעדים כבדים לחדרו. רק עכשיו
לילי שמה לב לערימה הגדולה של המתנות שקיבלה לכבוד חג המולד, "מתנות" קראה בקול מנומנם
והחלה לפתוח אבל מיד וויתרה מפני שלא יכלה לראות כלום, "אסתכל כבר מחר בבוקר"... אמרה
ושקעה בשינה טורדנית ביותר.. "לילי ס'תכלי מה קיבלת!" ג'ואן העירה אותה הרבה לפני שהיה צריך,
"למה הערת אותי עכשיו?" שאלה לילי בקול מנומנם וכועס "אה, זה בגלל שאנחנו לא שמנו לב למתנות
ומחר חוזרים להוגוורטס ולא יהיה לנו זמן לראות ת'מתנות וזה לא יהיה נוח ללכת עם זה לרכבת ובטח
מאלפוי תחטוף את זה וכולם יבואו ו..." "טוב בסדר" לילי התיישבה והסתכלה לראות עוד פעם על הערימה
שלה ופיהקה על המתנה הראשונה שניגשה לפתוח "אה סוודר מסבתא מולי! נהדר, אני מתה על אלה!
הם נורא חמימים... וי, גם את קיבלת אחד! איך סבתא ידעה?" ג'ואן קיבלה ערימה קטנה בהרבה מזו של לילי
בעיקר מהסיבה שמשפתה הייתה מוגלגית והוריה כרגע היו בבית החולים. "תגידי לסבתא שלך תודה,
לילי!" לילי הנהנה בהיסח דעת וניגשה למתנה הבאה "וואוווווו!!!!!" קראה וג'ואן ניגשה אליה, "מה קרה??"
היא שאלה והסתכלה מאמצת את עיניה בחשכה "תדליקי אור!" ג'ואן רצה להדליק את האור בהתרגשות
"נו, נו!!" לילי הביטה ואמרה בקול נדהם "גלימת היעלמות!!" ג'ואן התרגשה מאוד ויותר ממנה התרגשה לילי
"בטח אבא הביא לי, הוא סיפר פעם לג'יימס שהיה לו" ג'ואן הסתכלה עליה בקנאה ולילי שמה לב לזה, "טוב
יש לי גם שוקולד וגם לך..." וגם לילי ראה עץ אשוח קטן מסתובב "וזה מ....... הגאריד!" שמחה, "אממ... לילי
את לא קראת ת'פתק שאבא שלך השאיר לך" "אה כן טוב להקריא בקול?" ג'ואן הנהנה נמרצות ובהתרגשות
כה רבה עד שהיה נראה כאילו ראשה עומד להיתלש "טוב אז ככה:" לילי כחכחה בגרונה והתחילה, "לילי
היקרה! בחרתי לתת לך את הגלימה, ולא לג'יימס או אלבוס מפני שאני יודע שאת תמצאי בה שימוש יותר מהם.
לא שאני מפלה כמובן... בכל אופן השתמשי בגלימה בחכמה ואל תסתבכי! באהבה אבא ואמא". לילי צחקה
וגם ג'ואן והן שקעו בשינה עמוקה... בבוקר הן אירגנו הכל לאחר שג'ואן נאלצה להעיר את לילי בכמה חבטות
כרית שהוציאו ממנה את כל הנוצות ונדרש להן הרבה זמן להוריד את הנוצות מלילי כי עד אז היא נראתה סוג
של תרנגולת. כשהן התכוונו לצאת הגיע דוור למשפחה ומסר מכתב שהיה מיועד לג'ואן... מעניין איך הם ידעו
שאני פה..." היא צחקה אך לא להרבה זמן כי מה שקראה לה במכתב גרם לה לבכות...
רוצים לדעת מה היה כתוב במכתב?
4 תגובות וההמשך מגיע !
|
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
