|
פרק 17:
סוף הפרק הקודם:
היו לה עיניים אדומות ומסביב פניה היו לבנות...
"אהההההההההההההה !!!!!!!!!!!!!!!!" לילי צרחה וכולם רצו לחדר "לילי, הכל בסדר ? מה קרה ?!"
לילי הסתכלה לעבר הילדה והילדה נעלמה כלא הייתה, ,ז-זה שום דבר, סתם ראיתי פה ג'וק
יכול להיות דמיינתי את זה..." לילי הסתכלה עליהם לראום אם זה עובד, מובן הארי לא האמין
וגם ג'ואן לא, אבל ג'יני ואלבוס ידעו כמה לילי מפחדת מג'וקים ושהיא מסוגלת לצרוח ככה מסתם
ג'וק לכן הם יצאו מהחדר מחייכים שלא קרה ללילי משהו מבלי לדעת את האמת. אבל הארי וג'ואן
נשארו בחדר, "טוב לילי, עכשיו את מוכנה בבקשה לספר לנו מה באמת ראית?" לילי הסתכלה עליה
והבינה שאין לה ברירה אלא לספר להם, "ט-טוב א-אני ראיתי י-ילדה ו..." קולה רעד כי היא עוד זכרה
את פרצופה המפחיד "...והעיניים שלה היו אדומות, והפנים שלה ה-היו לבנות ו.." לילי פרצה בבכי והארי
וג'ואן ניסו להרגיע אותה. לילי נרגעה והם ירדו "טוב, אל תשכחו לארוז ילדים ! להזכירכם מחר את חוזרים !"
ג'יני דאגה לבאס אותם "אוףף" אמרו פה אחד שלושת הילדים וגם הארי= ג'יני חייכה 'כמה שהיא
תמימה...' חשב בליבו הארי ונזכר למה התאהב בה. היום עבר מהר ובו כל היום חשבה לילי רק על הילדה
המפחידה שראתה לרגע בבוקר. בלילה כשהבנות הלכו לישון בחדר לחשה ג'ואן "פסס לילי? את רוצה
שאני אישן איתך באותה מיטה?" לילי הנהנה בשמחה ופינתה לה מיד מקום.. כך אולי היא תפחד פחות.
אבל הרעיון הזה התגלה לרעיון גרוע מאוד כי ג'ואן נחרה ללילי באוזן, וכל הזמן זזה לצדדים וזה הקשה
על לילי להרדם. כל הזמן היא ראתה בעיני רוחה את הילדה ההיא והיא לא הצליחה להוציא אותה מהראש.
לילי בכלל שכחה שאביה הבטיח לה לספר לה על וולדמורט מרוב משחקים ומרוב הלחץ של הלארוז.
היא רצתה ללכת למיטתו ולהאיר אותו אבל התחרטה. הלילה עבר לאט כשכל הזמן מחשבות מתרוצצות
בראשה של לילי. היא שמעה רעש עמום שישר הקפיץ אותו אבל שמעה אותו יותר ברור...
"חחחרררר" עוד הפעם הנחירות של ג'ואן, "ג'ואן נמאס לי ! אני לא יכולה לישון ככה ג'ואן ! ג'ואן ?!
ג'ואן ? ג'ואן זאת את ? ג'ואן תעני לי ! ג'ואן !!!!!!!!"
רוצים לדעת מה קרה לג'ואן ?
4 תגובות ותדעו את ההמשך !
|
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
