|
פה יהיה סיפור שאני (אניה) המצאתי..
כל יומיים-שלוש יהיה פרק חדש:)
אם תגיבו זה יהיה יותר מהיר..
D:
"ייש! דוד איציק מגיע לעיר עוד שבוע!!!" צרחתי בחדר שלי
מה אני אעשה, אני אוהבת את הדוד הטיפשי שלי..
אני יודעת, נכון שהוא צוחק סתם ככה,
ונכון שיש לו בדיחות לא כל כך מצחיקות...
אבל דווקא בגלל זה אני אווהבת אותווו!!!
כי הוא כל כך נחמד..
לא כמו כל שאר הדודים שמנסים להתלבש קול ואומרים "אחי"
ו"אחותי" כל הזמןן.. זה אומר שהוא התבגר לפחות..
"אחוותי שירן! מה קורה?" אמר אחי
כנראה שיש אנשים שלא מתבגרים אף פעם...
"אה.. נחמד..." אני עונה לו
(כאילו שבאמת אכפת לו מה קורה אצלי בחיים)
"יאללה, אני הולך למשחק כדורגל..ביי!" אמר אחי והלך
"ביי..." אמרתי בעצב
אולי אחי הלך, אבל...
אבל אני אשרוד! כן! אני אצליח לא להתחנן בפניו בפלאפון
שיחזור! כי אני שונאת אותו! כי הרי אחיות צריכות לשנוא את
האחים שלהן!! נכון!!
-לאחר חצי שעה-
"עומר!! תחזור!! משגעים אותי פה!!! אתה חייב לחזור עכשיו!!
אני אחותך!! הרי אחים צריכים לאהוב את האחיות שלהםם!! נכון?"
צעקתי לאחי בפלאפון
"טוב,נו.." אחי אמר, מתרצה
"יש!!!" צרחתי לתוך השפורפרת
"ביי!" הוספתי וניתקתי
כן, אני יודעת.. אני אדם עם שליטה עצמית נמוכה..
אבל זאת אני, ולא יצליחו לשנות אותי!!
"שירן! תתלי כביסה! עכשיו!" צעקה לי אמא
"טוב.." צעקתי בחזרה
אבל כשיצאתי החוצה לתלות כביסה פשוט חשבתי לי, מה היה קורה אם..
" מה היה קורה אם... אני אגיד לאמא שאני לא רוצה לתלות כביסה???"
צרחתי את המילים האחרונות
"אז את לא תקבלי שוקולד במשך שבוע ותהיי מקורקעת במשך חודש"
אמרה לי אמא שבדיוק יצאה החוצה.
כמה חבל שהיא יודעת את החולשות שלי-שוקולד ובילויים!
תליתי כביסה (למרות שלא היה לי כוח..)
והלכתי לחדר שלי וחיכיתי לעומר..כי אני יודעת שהוא אוהב להיכנס לי לחדר ולחטט לי בדברים ואז
לגיד לי שלום,אז אני אחכה לו כבר במקום שהוא נכנס אליו ראשון אחרי שהוא נכנס לבית..
"שירנקוושי!!" אמרה לי אמא בחביבות
ידעתי שהתחנפות באה לפני בקשה ולכן אמרתי לאמא:"מה אני צריכה לעשות עכשיו?.."
"להכין ארוחת ערב!" אמרה אמא נחרצות והלכה לה.
נהדר.מדהים.מהמם.וואו.אני הולכת להכין ארוחת ערב-מלהיב!!
"שירן! חזרתי!" צעק לי אחי. הבנתי שהוא כבר חיטט לי בחדר.יופי-טופי!
אבל לפחות הוא חזר...
"עוומר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צווחתי וקפצתי עליו.
"טוב שחזרת! הכריחו אותי לתלות כביסה,להכין ארוחת ערב ועוד מלא!"
"אז מה יש לאכול?" שאל אחי
איך האחים תמיד יכולים להתמקד בדברים הכי לא חשובים ולדבר רק עליהם?
"עדיין לא הכנתי.." גמגמתי
"אז טוסי להכין! באתי בשבילך הביתה ואני מצפה שיהיה משהו לאכול עוד.."
הוא הסתכל בשעונו, "עשרים דקות! יאללה קישטה! לכי למטבח!" צווח עליי
"דווקא חבל שחזרת.." מלמלתי מתחת לשפמי (זה רק ביטוי, אין לי שפם)
התיישבתי מול המחשב שלי ואז אחי ואמי באו וגירשו אותי משם בצעקות:
"לכי להכין אוכל כבר! באמת!!!"
אז אני מכינה פסטה ושורפת אותה בכוונה כדי שיראו שאני בשלנית גרועה ולא יבקשו ממני
לבשל שוב , למרות שפעם הקודמת שהכנתי אוכל הכנתי עוף עם ירקות,סלט,ג'לי לקינוח וגם עוגה,
שכולם יצאו טעימים להפליא-כך שהורי ואחי יכולים לחשוב ששרפתי את הפסטה בכוונה..
-בארוחה-
"שירן, תודי ששרפת את הפסטה בכוונה." אמרה לי אמא
"טוב,נכון..." אמרתי
"אז לכי להכין לנו עוגת גבינה! עכשיו!" צרח עליי אחי
"אוף!" אמרתי
עכשיו אני מכינה עוגת גבינה ..
***
חלום:
אני הולכת בבית הספר..
אני מתחילה להתרומם..
אני עפה...
אני מגיעה לצוק ואז...
ילד אחד צועק:"לללללללללאאאאא!"
ואני נופלת מהצוק....
הילד בא אלי עם פרחים ואומר לי "אני אוהב אותך.."
אני אומרת "גם אני"
והוא אומר:" אה, עדיין לא סיימתי.. התכוונתי להגיד:
'אני אוהב אותך בית"ר..' מצטער אם הטעתי אותך"
"אז למה הפרחים?"
"בשביל אמא שלי, יש לה יום הולדת היום..
אני בדרך הביתה"
"אה, טוב.. ביי"
-נגמר החלום-
למה דווקא לי יש את החלומות הכי הזויים?
ברצינות!
בית"ר ירושלים??
וואט דה קשר כאילו??
***
הלכתי לבית הספר ופגשתי שם את דימונה.
דימונה זה שם של ילדה (תתפלאו לגלות)
דימונה אמרה לי שהיא לא עשתה שיעורים בחשבון.
היא שאלה אותי אם היא יכולה להעתיק ממני שיעורים.
כמובן שאני אמרתי לה "לא"
היא אמרה לי "איכס! איזה ילדה מגעילה!!"
מי שמדברת כאילו??
***
בשיעור אנגלית דניאלה התעלמה ממני.
למה כאילו??
|
