גן שקד ממ"ד מעלה אדומים, יהונתן גפן-שירים

איך שיר נולד מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר איך שיר נולד? כמו הצחוק. זה מתחיל מבפנים, ומתגלגל החוצה איך שיר נולד? כמו תינוק, בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים, ופתאום - איזה יופי, הוא הולך לבד, איך שיר נולד? כמו תינוק.		הכבש השישה עשר מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר כשאני לא מצליח להרדם ומחשבות יוצאות ונכנסות, אני יושב על המיטה שלי וסופר כבשים (ולפעמים גם כבשות). העדר עובר מעל לראשי ונעלם מאחורי הגב וכל כבש שעובר דומה בדיוק לכבש שעבר פה לפניו. כבש ראשון וכבש שני, כבש שלישי ורביעי, כדורים של צמר, כולם דומים, עוברים כבש שמיני וכבש תשיעי. אך כשמגיע הכבש השישה עשר, אני יודע שהוא יעצור ויסתובב לי בחדר, ואני מבין שהכבש הזה יישאר ואין לו עניין להמשיך עם העדר. אני לוחש לו: "נו כבש? תזוז! תן פעם לספור את כולם!" אבל הוא לא זז. והכבש השישה עשר הוא בדרך כלל הכבש שאיתו אני נרדם.
ארוחת ערב וענת לא יודעת מה להחליט מילים: יהונתן גפן לחן: משה זורמן ערב אחד לא ידעה ענת להחליט מה תאכל לארוחת-ערבית. לילה ירד ושחורים השמיים: ביצה קשה או רכה, חביתה או עין? ישבה וחשבה וחשבה וחשבה. עם מזלג וסכין וכפית ומפית ולא ידעה מה להחליט. בא דוד משה ואמר בקול קשה: אם לא תאכלי לא תגדלי! אמר אחיה יונתן: אני מכיר סיפור על ילד קטן שהיה אוכל ביצים כמו שאוכלים ליפתן. רק אבא אמר: היא ילדה קטנה אבל פיקחית תנו לה לחשוב ובסוף תחליט. והיא יושבת ויושבת חושבת וחושבת. ולילה סביב סביב - כוכבים כמו עיניים מציצים בחלון מכל השמיים. ביצה קשה או רכה חביתה או עין?		גן סגור מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר אתמול בחמש אחרי הצהריים הלכנו עם אמא למכולת ובדרך ראינו שהגן שלנו סגור. הנדנדות עומדות בין העצים הגבוהים והפרחים כאלה נמוכים ובלי צבעים כי הגן שלנו סגור. קוביות נרדמות מסודרות בסל ואין שם אף ילד שיבנה מהן מגדל. אין שם אף גננת שתגיד מה מותר ומה אסור וכל הספרים מסודרים על המדף כי אין מי שישמע סיפור. קוביות נרדמות מסודרות בסל ואין שם אף ילד שיבנה מהן מגדל. הנדנדות עומדות בין העצים הגבוהים והפרחים כאלה נמוכים ובלי צבעים. אתמול בחמש אחר הצהרים הלכנו עם אמא למכולת ובדרך ראינו שהגן שלנו סגור.
הילדה הכי יפה בגן מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר הילדה הכי יפה בגן יש לה עיניים הכי יפות בגן וצמה הכי יפה בגן ופה הכי יפה בגן וכמה שמביטים בה יותר רואים שאין מה לדבר והיא הילדה הכי יפה, יפה בגן כשהיא מחייכת גם אני מחייכת וכשהיא עצובה אני לא מבינה איך אפשר להיות עצובה כשאת הילדה הכי יפה בגן.		כשאהיה גדול מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר כשאהיה גדול אהיה נגר ואבנה בתים אבל לא כלוב, כשאהיה גדול אהיה זמר ואשיר שיר שמח למי שעצוב. כשאהיה גדול אהיה רופא שנותן זריקות לכל מי שכואב, כשאהיה גדול אהיה אופה ולחם אפרוס לכל מי שרעב. כשאהיה גדול אהיה צייר ואצייר עולם יפה יותר, כשאהיה גדול אהיה נגר ואבנה שולחן, כיסא ופסנתר. כשאהיה גדול אהיה מלח ואשיט אוניות בלב ים גואה. כשאהיה גדול כשאהיה גדול, קודם שאהיה גדול, ואחר כך נראה.
גל היא ילדה של ים מילים: יהונתן גפן לחן: נורית הירש גל היא ילדה של ים לפעמים אבא שלה מספר לה שמצאו אותה בכלל בים או על החול או בין הצדפים כשהיתה תינוקת. אבל היא צוחקת ולא מאמינה. גל היא ילדה של ים והידיים שלה תמיד מלוחות ויש גל אחד שהוא רק של גל ותמיד היא רוכבת עליו ואומרת לו "דיו! דיו!" כאילו המים הם סוס. גל היא ילדה של ים והיא יודעת לעשות ארמונות מלכים ולהגיד שהארמונות הם חיפה או נהלל. והיא יודעת להגיד גם: היום הים סוער וכועס מאוד אבל מחר הוא שוב יחייך ויצהל. גל היא ילדה של ים וכשהים רועש היא אומרת שהוא מספר לה סודות בשפה מיוחדת שרק היא מבינה אותה.		ברקים ורעמים מילים: יהונתן גפן לחן: דיויד ברוזה רעמים וברקים בליל חורף קר לא נשמעים תמיד אותו הדבר ברקים ורעמים, רעמים וברקים לפעמים קרובים ולפעמים רחוקים. רעמים וברקים בלילות הגשומים את הברק רואים אבל את הרעם שומעים יש רעמים שמאוד מפחידים ויש כאלה שרק קצת יש רעם חלש ורעם בינוני ורעם חזק חזק שלא נעים לשמוע בעיקר אם אתה לבד (לעתים רחוקות אתה פוגש רעם נחמד) רעמים וברקים...
הילד הכי קטן בכיתה מילים: יהונתן גפן לחן: עוזי חיטמן הייתי הילד הכי קטן בכתה, הכי קטן בשיעור, והכי קטן בהפסקה. בסוף השנה, כשהיו מצלמים, ואני, הנמוך, תמיד עומד בסוף הילדים על ארגז הפוך. הילדים הגבוהים עומדים בשורה, ופתאום אני מטר ועשרה, ראשי נוגע בחגורה של המורה. בלילה הייתי בוכה לי בתוך השמיכות. אלוהים, תעשה שלא יסתירו לי ושאוכל לראות! אני חושב שמישהו למעלה שמע את הדברים, כי עכשיו אני גם בן שבע וגם מטר ועשרים.		הילד סתם מילים: יהונתן גפן לחן: שלמה יידוב יש לו כלב זאב וסבא בירושלים והוא נראה חכם כי יש לו משקפיים. לפעמים מתחשק לי להגיד לו איזה דבר, אבל תמיד נדמה לי שאי אפשר. הוא יושב לבדו בספסל האחרון לוקח עיתון ועושה ממנו אווירון. אף פעם לא מתווכח ולא צועק. כשכולם עומדים ומדברים, הוא יושב ושותק.
ריח של שוקולד מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר בסוף רמת גן יש מקום מיוחד שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד יש שם בית גבוה גבוה בלי חלונות עם שלוש ארובות ושלושים מכונות יום ולילה עובדות ושבעים פועלים עם סינר וכפפות מכינים שוקולד בכל הצורות שוקולד קטן ושוקולד גדול שוקולד יקר ושוקולד בזול שוקולד אגוזים ושוקולד סתם לעשירים ולכולם והריח בחינם וכל האזרחים עוצרים ומריחים... עוצרים הילדים שרצים בשכונה עוצר האוטובוס מעבר לפינה החתולים מפסיקים לברוח מהכלבים השוטרים עומדים ליד הגנבים כולם מביטים אל הארובות ולאט לאט, האף שלהם, מתמלא בריח של שוקולד שוקולד קטן ושוקולד גדול... בסוף רמת גן יש מקום מיוחד שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד.		ענת אומרת לאלוהים בערב מילים: יהונתן גפן לחן: שלום חנוך תעשה שלסוסה יעל לא יהיו דמעות, תעשה שדודה רות תקנה לי את כל מה שיש לנמרוד, תעשה שאני אדע בעל פה את כל השעות, תעשה שלגל יהיו סרטים בשערות, תעשה שנורית תצייר בערב, תעשה שמשה יבוא תיכף, תעשה שלנמרוד יהיו שרירים, תעשה שליונתן יהיו שירים, תעשה שהאיש עם הקרחת והמעיל הכחול יגיד דברים, תעשה שהתינוק שאול ידע ללכת לאן שצריך; שעדית ואורית ילמדו טוב - לקרוא, לצייר, ואולי גם לכתוב. ושהלילה לא יהיה כל כך רטוב ולח, תעשה שלא יהיה לי עצוב כל כך. תעשה שמחר בבוקר אקום לגן. ואם לא איכפת לך, ויש לך עוד טיפ-טיפת זמן - כבה בבקשה את האור הקטן, אני כל כך עייפה, וכבר מתחת לשמיכה. ותודה רבה לך ממני ומכל המשפחה.
נמרוד מתחפש לפרח מילים: יהונתן גפן לחן: אלברט פיאמנטה בלילה עם ירח הלכתי לי בכביש ופגשתי פרח עם פנים של איש. פרח קרח עם פנים של דוד, פרח עם ריח שדומה לנמרוד. והפרח עמד ודבר דבורים כמו ילד אחד שכלם מכירים. בבוקר בבוקר שאלתי בשקט: "מדוע התחפשת לפרח אתמול?" -"פשוט כבר נמאס לי להיות ילד", אמר נמרוד.		כמה שרציתי כלב מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר הו כמה שרציתי כלב! (אפילו כלב מסכן וקטן) אפילו כזה שאוכל רק עשב, העיקר שינבח ויהיה נאמן. הו כמה שרציתי כלב! (אפילו טיפש ושעיר ונמוך) תמיד כשביקשתי אמא אמרה לי: "כלב עושה רק לכלוך." הו כמה שרציתי כלב! (כמובן שהכי- כלב זאב) גם בולדוג הייתי לוקח תכף, אפילו מפודל הייתי מתלהב. הו כמה שרציתי כלב! (רק כלב ביקשתי כל הזמן) בכל ערב התפללתי לכלב, ואבא הביא לי חתול קטן.
יש ילד שאבא שלו מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר יש ילד שאבא שלו רופא ויש ילדים שאבא שלהם חולה. יש ילדים שאבא שלהם עני וילדים שהמקרר שלהם תמיד מלא. יש ילד שאבא שלו חייט, במעיל שלו לא תראו חורים. ויש ילדים שאבא שלהם ספר והם תמיד נורא מסופרים. יש ילדים שאבא שלהם נהג (על יד הבית עומד להם אוטובוס!) ויש ילד שאבא שלו ראש העיר והוא מדבר תמיד בנימוס. יש ילדים שאבא שלהם חזק (הרבה ילדים אומרים שהאבאים שלהם גיבורים), יש ילדים עם אבא חלק ויש ילדים עם אבאים דוקרים. יש אבאים שהולכים בשמונה לעבודה ובחמש וחצי חוזרים, יש אבאים שבקושי רואים ואבא שלי יושב וכותב שירים.		כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים ראינו המון חנויות של נעלים וחשבתי: אם פתאום יחליטו הנעלים לצאת מהזכוכית ולחפש להן רגליים, יהיה פה שמח כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים ראינו חנויות צעצועים בגבעתיים שאלו אותי "מה אתה רוצה?" אמרתי "אופניים" אמרו לי "בסדר. בשנה הבאה." כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים עברנו על יד איש עם חורים בגרביים היו לו פנים עצובות, הוא נשען על מקל אמא אמרה לי לא להסתכל, אבל הסתכלתי כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים זה היה בחורף, לפני שנתיים מאז גדלתי, כבר יש לי אופניים כמעט שכחתי שפעם הייתי בן שלוש רק האיש העני עם החורים בגרביים לא יוצא לי מהראש

אני אוהב מילים: יהונתן גפן לחן: יצחק קלפטר אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה וארטיק וסוכריות ותות גינה אני אוהבת ימי הולדת ושקיות עם דברים טובים ואת השמש ואת הירח וגם כמה כוכבים. אני אוהב את החורף ואת הקיץ ואת הסתיו ואת האביב ואת מה שעכשיו אני אוהב את גלית בעיקר עם צמות ואת זאת עם הנמשים ואת זאת עם הגומות. אני אוהב את אמא ואת אבא גם ואת שולה הגננת ואת הדודה מרים אני אוהב את סבא ואת סבתא אני אוהב את אחותי אבל הכי הכי הרבה אני אוהב אותי. אני אוהב את החורף...		מי שמביט מילים: יהונתן גפן לחן: יוני רכטר מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני מי שמביט בי מאחור יכול בקלות לחשוב שאני רוני או הילד של שושנה מי שמביט בי מאחור לא יכול לבוא ולשאול אותי: ילד, של מי אתה? מה אתה עושה פה? למה אתה לא בגן? מתי תסתפר כבר? מי שמביט בי מאחור לא יכול לשאול אותי שאלות ששואלים מלפנים מי שמביט בי מאחור לא יכול לצבוט אותי בלחי כי הלחיים מלפנים מי שמביט בי מאחור עובר בשקט לידי אני לא רואה אותו והוא לא רואה אותי מי שמביט בי מאחור לא עושה לי עניינים יש בשכונה שלנו כמה אנשים שאין להם שום סיכוי לראות אותי מלפנים