x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
 
 
בס"ד
א מ ו נ ה
האתר שלך לחיזוק האמונה  
                 
אני מאמין באמונה שלמה
 
   
 
   אמונה ודעת    אהבת הי    חידושי תורה    פרשת השבוע    חכמת האמת    אהבת ישראל    עת הגאולה    פינת ההלכה    תוכנות להורדה

 כי תשא

שמחה של מצווה ושמחה הפוכה מאת שמואל אטלי
 לאחר שמשה יורד מהר סיני ומתקרב למחנה נאמר "וירא את העגל ומחולות ויחר אף משה וישלך מידיו את הלחות".
מקשה הספורנו - מה גרם למשה לשבור את הלוחות רק עכשיו, הרי הקב"ה אמר לו עוד לפני שירד מההר כי בנ"י חטאו?
הוא מתרץ כי משה כששמע את דברי ה' חשב כי ניתן יהיה להחזיר את בני ישראל בתשובה, אך כשהתקרב למחנה וראה לא רק את העגל אלא גם את המחולות וראה כי בנ"י שמחים בחטא שעשו, אז נואש מהם להחזיר אותם בתשובה ושבר את הלוחות.
אנו רואים מפירוש הזה של הספורנו עיקרון מרכזי ברור - השמחה.
יסוד השמחה הוא יסוד מפורסם ביהדות בכלל ובעיקר בחסידות, כאן אצל הספורנו אנו שמים לב לפרט שפחות מתמקדים בו כשמדברים על השמחה - השמחה בשעת עשיית עבירה. כשם שמצווה הנעשית בשמחה חשובה ומקובלת יותר מאשר מצווה הנעשית ללא שמחה, כך גם עבירה הנעשית בשמחה ובנוחות חמורה יותר מעבירה שנעשתה ללא שמחה ונינוחות, ומגיעה לדרגה חמורה כל כך, עד שמשה רבינו "נואש שיוכל לתקון המעוות" (כלשון הספורנו).
את אותו עיקרון ניתן גם לראות במסכת קידושין (מ.) במימרא בשם ר' אלעי "אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך וכו' וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ"
(מימרא זו ודאי אינה רומזת כי מותר לאדם לעשות עבירות, אלא כוונתה למצב בו האדם אינו יכול לשלוט בעצמו וחייב לעשות את העבירה, במצב כזה יש דרך מסוימת שאם הוא כבר עושה, יעשה בה את העבירה)
יש המפרשים את מטרת הבגדים השחורים (לבד מהפשט שכוונתו להימנעות מחילול השם) שמטרת הבגדים השחורים היא כדי שלא יהיה שמח ושליו באותה עבירה אלא כדי שיראה שהיא קשה עליו והוא מצטער בה.

יש דעה כי החגים נועדו לתקן את חטא העגל, מסבירים את הקשר בין החגים לעגל בכך שיש לנו חמישה עשר יום של חגים (שלושת הרגלים - ז' ימים של פסח, יום אחד של שבועות ועוד ז' ימים של סוכות) שהם 360 שעות, חטא העגל היה בשש שעות "וירא העם כי בושש" - ודרשו על 'בושש' באו שש שעות, אנו רואים כי החגים הם פי שישים מחטא העגל (360 לעומת 6) וכך הם מתקנים אותו כיוון שיחסית אליהם הוא בטל בשישים,
לפי האמור לעיל אולי ניתן להמתיק יותר את הדברים - אנו יודעים כי אנו מצווים לשמוח בחגים "ושמחת בחגך", אפשר אולי לומר שלכן אנו מצווים לשמוח בחג - כדי לתקן ע"י שמחה של מצווה את חטא העגל שנעשה בשמחה של עבירה.

ע"פ זה גם יובן יותר מדרש הפליאה על הפסוק "ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש" (לאחר שבני לוי הורגים בבני ישראל). ומדרש הפליאה אומר כי זה מה שנאמר "חמשה בקר ישלם תחת השור" - הדברים (כדרכם של מדרשי פליאה..) תמוהים לכאורה.
הגר"א מיישב ע"פ המדרש שאומר על הפסוק בקהלת :'אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי' : 'אדם אחד מאלף' זה מעשה העגל שאחד מאלף מבני ישראל חטאו, ו'אשה בכל אלה לא מצאתי' אלו הנשים שלא חטאו ב'אלה' - כלומר בחטא העגל שהוגדר כ"אלה אלוהיך ישראל".
על פי זה מובן מה שמדרש הפליאה אמר - למדרש הוקשה איך שלושת אלפים מתו אם לחטוא בצורה רצינית חטאו רק שש מאות איש (אחד מכל אלף מבנ"י שמנו שש מאות אלף איש) והוא עונה שעל זה נאמר "חמשה בקר ישלם תחת השור" - על חטא העגל צריך לשלם פי חמש ולכן שלושת אלפים (פי חמש משש מאות) מתו.
ניתן לפי מה שאמרנו לעיל להסביר יותר את הקשר בין העגל לשור - ר' יוחנן (בבא קמא עט סובר כי על כבש משלם ארבעה כיוון שהגנב התבזה כשלקח אותו (כבש לוקחים על הכתפיים) ועל שור (שנלקח ברגליו) משלם חמישה כיון שהאדם לא נתבזה כשלקח אותו,
לפי מה שאמרנו ניתן להעמיק קצת יותר.. אם אותו אדם התבזה בשעת הגניבה ממילא הוא לא עשה את העבירה ההיא בשמחה ובצורה נוחה כפי שהיה עושה אותה במקרה שלא יתבזה, לכן על שור שמתבזה בו פחות (וממילא עושה את זה בצורה יותר נוחה ושמחה) צריך לשלם חמישה ולא ארבעה.
עפ"ז מובן הקשר בין חטא העגל לדין שור - בחטא העגל בני ישראל נהנו ועשו את זה מתוך שמחה ומחולות, לכן הם התחייבו על זה מדין שור ולא מדין פחות יותר (כגון כבש וכו').

יהי רצון שנוכל ונצליח למדוד בכל מקרה ואופן האם לשמוח או לא, או כפי שקהלת כתב "עת שחוק ועת ספוד"

שבת שלום


 

אחריות החברה לפרט  מאת נתנאל אטלי

שבועות ספורים לאחר מתן תורה חוטא עם ישראל בחטא הנורא - חטא העגל. משה ירד מהר סיני עם לוחות הברית ובראותו את העגל והמחולות השליך משה מידיו את הלוחות ושיבר אותם תחת ההר. משה אסף את בני לוי בקריאה "מי לה' אלי" ואמר לשים איש חרבו על ירכו ולהרוג את החוטאים. בני לוי הרגו באותו יום כשלשת אלפים איש.

מה?! רק כשלשת אלפים איש חטאו בחטא העגל? אם כן למה ה' רוצה למחות את כל עם ישראל בגלל מיעוט העם שחטא? האם זהו משפט צדק, ועוד צדק אלקי?

אכן, רק המיעוט בעם חטא. אמנם יותר משלשת אלפים איש חטאו ואותם נגף ה' במגפה, כמו שכתוב : "ויגף ה' את העם", אך בהחלט רק המיעוט חטא.

שאלה זו צריכה להישאל במלא חומרתה בחטא עכן, בו רק עכן חטא. חטא אדם אחד גרם לתבוסת כל עם ישראל במלחמתם כנגד העי ולמותם של 36 לוחמים. היכן הצדק?

אלא צריך להבין, שאין אדם חוטא בתנאי בידוד. בכלל, כל מה שהאדם עושה, הוגה, חושב ומדבר מושפע מן הסביבה החברתית הסובבת אותו, ויש קשר תמידי בין האדם לבין החברה בה הוא חי. לכן כאשר אדם מישראל חוטא, כנראה שמשהו לא טוב, משהו פגום, בחברה שממנה הוא יצא. אם אנו מוצאים, שעכן העז לעבור בפועל על החרם, הדבר מלמד גם על החברה כולה, בתוכה הוא חי. כמובן, שאיש מהחברה לא היה עובר על צו ה' המפורש. אבל כנראה שבתוך ליבו פנימה הוא לא החשיב את האיסור כ"סוף העולם".

יוצא, שכל פרט ופרט בעם אשם בחלק כלשהו במעשה עכן, ולכן העונש הוטל על כל העם. ניתן להשליך יסוד זה גם לחטא העגל. אמנם רק מיעוט העם עבד לעגל, אבל זה מראה על פגם מסוים באמונה של העם כולו, ובגללו רצה הקב"ה למחות את עם ישראל. אנו צריכים לדעת שאם בחברתנו יצא אדם לתרבות רעה, משהו פגום גם בנו, ואנו צריכים לעשות חשבון נפש כולל ולתקן את הפגמים הנמצאים בחברתנו.

 

 

  ערך וליקט בעזהי"ת   דוד אטלי