יש דעה כי החגים נועדו לתקן את חטא העגל, מסבירים את הקשר בין החגים לעגל בכך שיש לנו חמישה עשר יום של חגים (שלושת הרגלים - ז' ימים של פסח, יום אחד של שבועות ועוד ז' ימים של סוכות) שהם 360 שעות, חטא העגל היה בשש שעות "וירא העם כי בושש" - ודרשו על 'בושש' באו שש שעות, אנו רואים כי החגים הם פי שישים מחטא העגל (360 לעומת 6) וכך הם מתקנים אותו כיוון שיחסית אליהם הוא בטל בשישים,
לפי האמור לעיל אולי ניתן להמתיק יותר את הדברים - אנו יודעים כי אנו מצווים לשמוח בחגים "ושמחת בחגך", אפשר אולי לומר שלכן אנו מצווים לשמוח בחג - כדי לתקן ע"י שמחה של מצווה את חטא העגל שנעשה בשמחה של עבירה.

ע"פ זה גם יובן יותר מדרש הפליאה על הפסוק "ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש" (לאחר שבני לוי הורגים בבני ישראל). ומדרש הפליאה אומר כי זה מה שנאמר "חמשה בקר ישלם תחת השור" - הדברים (כדרכם של מדרשי פליאה..) תמוהים לכאורה.
הגר"א מיישב ע"פ המדרש שאומר על הפסוק בקהלת :'אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי' : 'אדם אחד מאלף' זה מעשה העגל שאחד מאלף מבני ישראל חטאו, ו'אשה בכל אלה לא מצאתי' אלו הנשים שלא חטאו ב'אלה' - כלומר בחטא העגל שהוגדר כ"אלה אלוהיך ישראל".
על פי זה מובן מה שמדרש הפליאה אמר - למדרש הוקשה איך שלושת אלפים מתו אם לחטוא בצורה רצינית חטאו רק שש מאות איש (אחד מכל אלף מבנ"י שמנו שש מאות אלף איש) והוא עונה שעל זה נאמר "חמשה בקר ישלם תחת השור" - על חטא העגל צריך לשלם פי חמש ולכן שלושת אלפים (פי חמש משש מאות) מתו.
ניתן לפי מה שאמרנו לעיל להסביר יותר את הקשר בין העגל לשור - ר' יוחנן (בבא קמא עט סובר כי על כבש משלם ארבעה כיוון שהגנב התבזה כשלקח אותו (כבש לוקחים על הכתפיים) ועל שור (שנלקח ברגליו) משלם חמישה כיון שהאדם לא נתבזה כשלקח אותו,
לפי מה שאמרנו ניתן להעמיק קצת יותר.. אם אותו אדם התבזה בשעת הגניבה ממילא הוא לא עשה את העבירה ההיא בשמחה ובצורה נוחה כפי שהיה עושה אותה במקרה שלא יתבזה, לכן על שור שמתבזה בו פחות (וממילא עושה את זה בצורה יותר נוחה ושמחה) צריך לשלם חמישה ולא ארבעה.
עפ"ז מובן הקשר בין חטא העגל לדין שור - בחטא העגל בני ישראל נהנו ועשו את זה מתוך שמחה ומחולות, לכן הם התחייבו על זה מדין שור ולא מדין פחות יותר (כגון כבש וכו').

יהי רצון שנוכל ונצליח למדוד בכל מקרה ואופן האם לשמוח או לא, או כפי שקהלת כתב "עת שחוק ועת ספוד"

שבת שלום