רש"י מסביר: "ואלה המשפטים - כל מקום שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים, "ואלה" מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני."
שואל בעל 'חידושי הרי"ם' : מה ראו רבותינו ללמדנו דווקא גבי דינים אלו שהם מסיני, הרי כל הדינים נאמרו בסיני , אפילו מה שתלמיד ותיק מורה לפני רבו נאמר בסיני, וא"כ מדוע טרחו ללמדנו דווקא גבי פרשה זו? ועונה - כיוון שדינים אלו הם בעלי אופי הגיוני פשוט (עבדים,נזיקין, שוחד וכו') ובני אדם היו יכולים לבוא ולטעות כי צריך לקיים את הדינים הללו בגלל ההגיון הפשוט ולא בגלל התורה.
לכן באה התורה ומודיעה לנו בתחילת הפרשה כי את כל הדינים האלה ואפילו את אלו שנראים לנו הגיוניים צריך לקיים בגלל שהקב"ה ציווה אותנו ולא משום השכל.
על אותו עיקרון פירש האדמו"ר רא"מ מגור את המימרא בגמ' "מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא" (לעיתים התורה כותבת גם דבר פשוט שהיה ניתן בלאו הכי ללמוד אותו בסברא הגיונית של 'קל וחומר'), שכל מטרת התורה במקומות האלה היא להראות לנו שלמרות שיש סברא, אנו לא צריכים לקיים את הדין הזה בגלל הסברא אלא בגלל שכך צווינו.
ובאמת, צריך להבין, מדוע התורה תלתה את הדברים האלה ברצונה אם בלאו הכי היה ניתן ללמוד את הדברים האלה מסברא הגיונית?
אחת התשובות שניתן לענות על זה היא שלא תמיד הטעם שאנו מביאים לתורה הוא אכן הטעם שלה, ולא כל סברא שנראית 'הגיונית' היא אכן כזו -
יתכן (למשל) כי סברא שנראתה לדורו של משה הגיונית ומוכרחת לחלוטין, תשמע מגוחכת לגמרי בדורנו.
לדוגמא - הריגת כינה בשבת. חז"ל קיבלו שמותר להרוג כינים בשבת, ולדעתם הסיבה לכך היא כיוון שהכינה אינה נוצרת מזכר ונקבה כי אם מן העיפוש (לכלוך), ולכן זה נחשב כדבר שאין בו נשמה ומותר להורגה. בדורנו אנו יודעים כי הכינה נוצרה מזכר ונקבה ולכן הסיבה שחז"ל הביאו נפלה, ואעפ"כ אין איסור בהריגת כינה, כיוון שההיתר הזה לא נבע כתוצאה מהסברא שחז"ל הביאו כי אם להפך - הסברא שחז"ל הביאו הייתה כדי לתת טעם לציווי שיעמוד בין אם נמצא לו טעם ובין אם לאו.
וכך גם אמר הרב דסלר (הובא ע"י העורך ב"מכתב מאליהו") "את ההלכה ידעו חז"ל בקבלה מדורי דורות ... אבל בענין ההסברים הטבעיים לא ההסבר מחייב את הדין אלא ההיפך, הדין מחייב את ההסבר".
על אותו עיקרון אבא שלי נר"ו אומר ווערט נחמד על פיטום הקטורת - "אילו היה נותן בה קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה" - אפשר להסביר בפשטות כי מובא כאן טעם מדוע אין לתת בקטורת קורטוב של דבש - כיוון שהריח יהיה בלתי נסבל - ריח חזק וחריף של קרמל (דבש על אש), וממשיך התנא ושואל "ולמה אין מערבים בה דבש? מפני שהתורה אמרה..." כלומר, למרות שיש לנו טעם הגיוני מדוע לא לערב בה דבש (ריח חזק מדי), למרות זאת, הסיבה שאנחנו לא נערב בה דבש, היא בגלל שהתורה אמרה.
שבת שלום לכולם.
.jpg)
