וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא, לֵאמר אומר בעל הטורים: "ואתחנן בגימטריא - שירה, שאמר לפניו שירה כדי שישמע תפילתו"
בעל הטורים מלמד אותנו דבר נפלא והוא - כדי שה' ישמע תפילתו, את תחינתו העלה מרה"ע לפניו ית' בשירה.
ידוע שבינינו לבין הקב"ה, מפרידות כיתות רבות של מלאכים הבודקים את תפילותינו באם הן ראויות להגיע לפניו ית'.
האם השירה היא שמסוגלת לפלס דרכה דרך כל אותם המלאכים המסוגלים לעקב את תפילותינו?
מלמדים אותנו חכמי הקבלה שתפילת שחרית מחולקת על פי סדר העולמות אבי"ע.
-
מתחילת התפילה ועד ברוך שאמר, הוא בעולם העשיה.
-
מברוך שאמר ועד יוצר, הוא בעולם היצירה.
-
מיוצר אור עד גאל ישראל, הוא בעולם הבריאה.
-
תפילת י"ח היא בעולם האצילות.
ידוע שעולם המלאכים, הוא ביצירה. על כן נראה לי בס"ד, שזוהי הסיבה שקבעו לנו חכמים בסדר תפילת שחרית, לומר בכל יום מזמורי תהילים וגם שירת הים בין ברוך שאמר לבין היוצר שהוא בעולם היצירה כאמור.
מזמורים הם גם לשון "מזמרה", בכח אותם המזמורים, יש באפשרותנו לזמור ולפלס שביל דרך אותן כיתות מלאכים וזה שנאמר:
הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת ה' אֲהַלְלָה ה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלהַי בְּעוֹדִי... כִּי-טוֹב, זַמְּרָה אֱלהֵינוּ כִּי-נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה
גם שירה מוזכרת באותם מזמורים שנאמר:
שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתו בִּקְהַל חֲסִידִים. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם. יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתף וְכִנּוֹר, יְזַמְּרוּ לוֹ
גם המזמרה עצמה מרומזת במזמור תהילים זה, שנאמר:
כִּי רוֹצֶה ה' בְּעַמּוֹ... רוֹמְמוֹת אֵל, בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם
הקב"ה רוצה בנו ובתפילותינו, וכאשר רוממות אל בגרוננו, אזי חרב פיפיות (המזמרה) בידנו.
לאחר אותם מזמורי תהילים, אנו עוברים לשירת הים, אותה יש לומר, על פי יודעי ח"ן, בניגון ושירה ואזי כוחה עוד יותר גדול. וכדי להמחיש לנו את הענין הזה, אנו מסיימים את היוצר במילים "הבוחר בשירי זמרה" גם שירים וגם זמרה.
לא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה... וְשׁוֹרְךָ וַחֲמרְךָ ... מחידושי הדב"ש
הנביא ישעיהו מוכיח את ישראל ואומר להם:
בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי: יָדַע שׁוֹר קנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לא יָדַע, עַמִּי לא הִתְבּוֹנָן. ישעיהו א', ג'
לאיזה חמור ולאיזה שור התכוון ישעיהו באומרו כך?