חוץ לארץ מסמל את עולם העשיה - ספירת המלכות - אות ה' אחרונה של שם ה'. לעומת זאת ארץ ישראל מסמלת את עולם היצירה - ספירת היסוד - אות ו' של שם ה'. העליה מעולם העשיה - חוץ לארץ, לעולם היצירה - ארץ ישראל, נעשית בארבעים ושניים שלבים כמנין שם מ"ב הקדוש הרמוז בארבעים ושניים ראשי תיבות של "אנא בכח", ובו היכולת לבטל את כוחות הקליפה.
גלות אדום, בה אנחנו נמצאים, תיגמר רק לאחר שנאסוף את ה-רפ"ח ניצוצות הקדושות שנתפזרו בין האומות לאחר 'שבירת הכלים'. אלה מסעי בני גימטריא 278 + 10 האותיות = 288 כמנין רפ"ח. ביציאת מצרים נאספו 202 ניצוצות כמנין ר"ב ובזכות פיזורנו בין האומות, ניתן יהיה לאסוף את 86 הניצוצות הנתרות כמנין אלהי"ם המסמל את הגבורה.
בסוף הפרשה, ה' נותן לנו את גבולות ארץ ישראל ואת חלוקתה לתשע וחצי שבטים - גד, ראובן וחצי שבט מנשה נשארים מעבר המזרחי של הירדן. עדיין לא הגענו לנחלה, שהרי לא עברנו את כל עשר הספירות המובילות מעולם העשיה - חוץ לארץ לעולם היצירה - ארץ ישראל, אלה רק תשע וחצי. אך מובטח לנו, כדברי חז"ל שלעתיד לבא ירושלים עיר השלום תתרחב על כל ישראל (עד דמשק) וישראל תתרחב על כל העולם.
לעתיד לבא, גם שבט לוי שלעולם לא חטא לאלהיו והמסמל את העוז והגבורה, יקבל נחלה בארץ הקודש - מ"ב ערים ועוד שש ערי מקלט. פעמיים מקל"ט בגימטריא משי"ח. ואז 13 השבטים יהיו מאוחדים בארץ הקודש - 13 בגימטריה אח"ד וגם אהב"ה.