אמונה - חיזוק האמונה - חידושי תורה - אהבת ישראל - חכמת האמת

אמור

מקראי קדש מחידושי הדב"ש

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה כג', טו

נשאלת השאלה: למה נקטה תורה במונח "ממחרת השבת" ולא נאמר בפשטות "ממחרת החג" ?

נראה לי לפרש בס"ד על פי מה שאמרו חכמי הקבלה על ההבדל בין שבת לחג.

שבת נקראת "קודש", דהיינו המשכת מוחין מאבא עילאה (חכמה) שנקרא קודש, וידוע שספירת החכמה היא בחינת חסד גמור ללא שום התייחסות למעשיהם של הבריות ועל כן השבת היא בחינת מתנה שניתנה לישראל בחסד כפי שנאמר " אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה - מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני רוצה ליתנה לישראל, לך והודיעם" שבת י' :

לעומת זאת חגים נקראים "מקראי קודש", המשכת המוחין היא מאמא עילאה (בינה), כידוע משם נמשכים הדינים. דהיינו יש הפעם התייחסות למעשיהם של הבריות, שנאמר " אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אתָם בְּמוֹעֲדָם" כ"ג, ד'. אנחנו אמורים, על ידי מעשינו "לקרא אותם" להיות בחינת קודש. זאת הפעם כבר לא מתנת חסד ואם לא נקיים את המצוות השייכות לאותו חג - כגון לולב וסוכה בחג הסוכות, מצה ומרור בחג הפסח, שופר בראש השנה וכו', אזי לא תהיה שום בחינת קודש בחג.

יציאת מצריים הייתה בבחינת מתנה. ה' בחסדו ית' רצה לגאול את עם ישראל משעבוד מצרים ללא התייחסות למעשיהם שהרי ידוע שהמקטרגים קטרגו על עם ישראל "מדוע הקב"ה עושה להם ניסים ונפלאות שלא על פי הטבע, הרי אלו ואלו עובדי עבודה-זרה הם" "דעת זקנים מבעלי התוספות" בשם המדרש וגם נאמר: "אוֹ הֲנִסָּה אֱלקים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסּת בְּאתת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדלִים כְּכל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלקֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ" דברים ד', לד'

על כן נקטה תורה במונח שבת ולא חג, להודיע ולהזכיר לנו שגאולת מצריים הייתה בחינת מתנה וחסד גמור שה' ית' עשה לעמו.