אמונה - חיזוק האמונה - חידושי תורה - אהבת ישראל - חכמת האמת

פרשת יתרו

באשר זדו, עליהם מחידושי הדב"ש

יהושע בן פרחיה אומר "...והוי דן את כל האדם לכף זכות" בפרקי אבות

לכאורה, נראה לנו הדבר כמשימה בלתי אפשרית, אם כן מה מצא רבי יהושע ללמד אותנו דבר שכזה?כדי להבין עלינו להתבונן תחילה במה שנאמר בשיר השירים: "יונתי תמתי". כך הקב"ה קורא לכנסת ישראל, ופירש הרמח"ל אל תקרא תמתי אלה תאומתי - הקב"ה משתף אותנו בהחלטותיו ובהנהגת העולם.

ידוע שהקב"ה הוא הטוב והמטיב, ממנו לא יבוא כל רע. אם כן איך מעניש את האדם שעבר עבירה?

אומר דוד המלך ע"ה: "יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" תהילים יט' י' נראה לי לפרש את מילה "יחדו" בכך שהקב"ה נותן לאדם את האפשרות להחליט בעצמו על העונש המגיע לו, ואז נעשה במשפט אמת וצדק.

על כן אמרה תורה: " עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל-הָאֱלקים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם שמות יח' יא'

כאשר אדם עובר עבירה, הקב"ה לא קובע את עונשו אלא נותן לו זכות להחליט בעצמו על העונש המגיע לו. כיצד הדבר - הקב"ה מזמן לו בשלב מסוים בחייו את אותה עבירה זהה מכל הבחינות לזאת שהוא בעצמו ביצע, כאשר היא תבוצע הפעם על ידי מישהו אחר.

בדבר אשר הוא יזיד על חברו, כך יהיה עליו. דהיינו איך שהוא ישפוט את חברו על עבירה זו כך יהיה משפטו הוא עצמו. יוצא איפוא שהדם בעצמו קובע את העונש המגיע לו.

עכשיו מובנים היטב דברי רבי יהושע בן פרחיה. אם נדון את כל האדם לכף זכות, כך למעשה אנחנו דנים את עצמנו אנו. בהתנהגות זאת, אנחנו מסוגלים להמתיק בעצמנו את דיננו.