הלכות חג הסוכות

ד.השותה יין אינו חייב בסוכה מן הדין

ג.המנהג לברך לישב בסוכה אחרי ברכת המוציא ולא לפניה,ואין זה חשוב הפסק.

ו.המנהג לומר הושענה בשבת של סוכות בלי להקיף התיבה

ז.בתפילת חול המועד אומרים אחרי "ה' מלך" השמים מספרים כבוד אל במקום למנצח.

ח.בבכרכת ההפטרה חותם "מקדש השבת וישראל והזמנים.

י.בנוסח הסליחות שאומר החזן רחמנא,אין הציבור יענה בדיל ויעבור אלא אמן

הושענא רבה

הושענא רבה הוא היום האחרון למצות ארבעת מינים ולמצות סוכה,והוא

 נקרא הושענא רבה על שם שמרבים בו בתפילות "הושענא" ביום זה יותר

 מבכל ימי החג,ונטלין בו ערבה שנקראת הושענא,על שם תפילות הושענא

 שבאותו היום.

יום הושענא הוא סיום לחמישים ואחד יום שניתנו לישראל בחסד עליון לעשות

 בהם תשובה (מראש חודש אלול).ורמז לדבר "אין נא אלא לשון בקשה

 (ברכות ט.) לכן נקרא גם הושע-נא רבה כלומר הושע נא הקב"ה ביום רבא .

דהכל הולך אחר החיתום.

בליל הושענא רבה בעת חצות לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון

למעלה ,כי ביום כיפור נגמר חותם הפנימי שהוא העיקר יותר ולכן בהושענא

 רבה נמסרין הפתקים.ואע"פ שנמסרו הפתקים,יש עוד זמן להצלה עד יום

 

 שמיני עצרת,וכן צריך להתעורר בתשובה גדולה בהושענא רבה,ויהיה

 ליבו חרד בתשובה כל היום.

 

 

אע"פ שמן התורה לא נבדל יום זה משאר ימי החג,כבר נהגו ישראל

 בכל הדורות הרבה מנהגים מיוחדים ליום זה ועשהו מקצת יום טוב.

מנהג נביאים (חגי זכריה ומלאכי)שנוטלים ערבה ומייחדין בה תפילה

 ואח"כ חובטין אותה.ואין זה כשאר מצוות דרבנן שמברכים עליהם

 בשעת עשייתן,אלא כשתקנו נטילת ערבה תקנוה כמנהג בלבד

 ולכן אין מברכין עליה ("חביט חביט-ולא בריך")

לובשים בגדי חג ויש נוהגים ללבוש בגדי לבן כמו ביום כיפור.

נוהגים להיות ערים כל הלילה ואומרים בשמחה "תקון" שנמצא

 בספר

מקראי מועד ויש לקרות לפני חצות קריאת שמע שעל המיטה.

 בכל הפסקה אומרים "שמע ישראל", "ה' הוא ה-אלהים", "ה'

מלך" וקטעים אחדים מהסליחות; מיד לאחר סיום אמירת תהילים

מתפללים תפילת שחרית, בהשכמה, כדי שלא תהא שהות להירדם

ובכך מחברים את הלילה והיום בתורה ובתפילה. בתפילת שחרית

 מוסיפים "נשמת כל חי". התפילה להושענא-רבא נמשכת שעות

אחדות בגלל ריבוי ההושענות,לכן ישתדל להתפלל בהלהבות וכונה

בתפילת שחרית ומוסף לא רק מפני קדושת היום אלא בנוסף כדי

שלא ירדם ויבוא לידי תקלה בנוסח התפילה.

 

סדור חבטת ערבה

יקשור חמישה בדי ערבה ביחד ויחבוט בהם בכוח בקרקע,ולא תהיה

 מרוצפת באבנים או בעצים ,שצריך דוקא קרקע ממש.לכתחילה יש לקחת

 ערבה חדשה ולא ערבה שהוא השתמש בה למצות ארבעה המינים אך

אם אין לו מותר בדיעבד . בשוב האב הביתה מהתפילה, הוא חובט בערבה

 שבידו על גב אשתו וילדיו ושאר בני הבית.

יש לקרוא ביום הושענא רבה נבואת חגי,פרק ב',"בשביעי בעשרים ואחד

 לחודש וכו' " עד  "אתן שלום נאום ה' צבאות.והיעב"ץ כתוב שקורין

 ביהושוע פרק ו'-"וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה וכו'" עד "ויאמר

  יהושוע אל העם".

ישתדל להשלים פרשיותיו עם הציבור ולכן בבוקר אחרי התפילה יקרא

 שנים מקרא ואחד תרגום לפרשת וזאת הברכה,אך לא יקרא אותו ביום

 שמיני עצרת עצמו.

 

אסור לאכול את האתרוג ביום השבעי אע"פ שיצא בו ידי חובת המצוה,

מפני שעדין חלה עליו קדושת היום,ולכן הנוהגים לעשות ריבה מהאתרוג

 יעשו זאת למחר.אסור לישב בסוכה לאחר שנגמר החג מפני שמוסיף

על שבעת הימים,אך במנחה של יום שמיני עצרת כבר מותר,שאין נראה

שמוסיף על שבעת הימים מפני שלא ישב בה גם בבוקר וגם בערב החג.