x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

   עמוד הבית    פרשת שבוע    פינת ההלכה    צור קשר    קישורים    פורום האתר
   חגים    סיפורי צדיקים    הורדות    צדיקי מרוקו
 
 
חג סוכות
מצוה מיוחדת לשמוח בחג הסוכות,ואפילו יותר משאר המועדים,
שכן נאמר בו ושמחת בחגך,וכן בתפילת החג אנו אומרים זמן שמחתנו
 להורות שהוא הזמן המיוחד לשמחה,לעומת הפסח שנאמר בו זמן חרותינו
  אע"פ שגם בו מצווה לשמוח.
ובוזהר הקדוש הזהיר במיוחד להרבות בשמחה (אמור ק"ג):ובעי ב"נ למחדי
 בכל יומא וימא באנפין נהירין.ודייק הראשית חכמה שיש חיוב להרבות בשמחה
 בכל יום בנפרד.
ועוד אמרו בגמרא :אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא:לפי שאין מערבין שמחה
בשמחה.רבה בר רב הונא אמר מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו.
אמר ליה אביי לרב יוסף:הא דאמר רבה בר רב הונא-דרב הוא דאמר רב דניאל
בר קטינטא אמר רב:מנין שאין נושאין נשים במועד-שנאמר ושמחת בחגך,בחגך
 ולא באשתך.
על כן אסור להצטער ולכעוס במשך שבעת הימים,ואפילו אם נגרם לו צער באיזה
 ענייין.ובמיודח בסוכה שהיא צילה דהימנותא שהשכינה יורדת עליה,וקדושתה
 יותר גדולה מבית הכנסת,ולכן לא ידבר בה דברי ליצנות ולשון הרע ח"ו וישתדל
 שעסקו בה יהיה רק בתורה.ובכל שבעת הימים נכנסים כל שבעת האושפזין בכל
 יום אחד בראש לפי הסדר אברהם יצחק משה ואהרון יוסף ודוד.ביום הראשון
 אברהם יצחק וכו' ביום ב' יצחק אברהם וכו' עד היום האחרון שבו נכנסים דוד
אברהם וכו'.אנו צריכים להזמין בכל יום את האושפזין ולקרוא להם ע"פ סדר של
אותו היום.וכתבו בספרים שאם האדם לא נזהר בדברים ובדיבורים אסורים האושפזין
 יוצאים מן הסוכה חס ושלום.
ועוד בכדי שנבין את קדושתה של הסוכה ,שאלו המפרשים מפני מה חג הסוכות
 הוא דוקא בחודש תשרי אחרי ראש השנה ויום כיפור,הרי הוא היה צריך להיות בפסח,
שכן הסכות היו בזמן יציאת מצרים ,ואחד התירוצים הוא שרק אחרי יום כיפור
  שנמחלים כל העוונות שלנו,אנו יכולים להיכנס לסוכה ,אבל בשאר ימות השנה לא.
וכתב האר"י הקדוש ז"ל ,שכל מי שיושב בסוכה הקב"ה מחבק אותו.אם כן עלינו להבין
 איזה זכות יש לנו כשאנו בסוכה!
והסוכה גם כן מגינה על האדם מכל דבר רע שלא יבוא,ככתוב לדוד ה' אורי וישעי
וכו' כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אהולו .וכל מי שיושב כל שבעת הימים
 מובטח לו שינצל מדברים רעים במשך השנה.וכתבו בספרים שאפילו מי שלומד
הלכות סוכה או משניות מסכת סוכה זכות המצווה מגינה עליו מכל דבר רע

 

 

הלכות חג הסוכות

א.המנהג לברך לישב בסוכה במשך כל שבעת ימי החג.וכשאומרים קידוש על היין
 מברכים בתוך הקידוש.
ב.האוכל כביצה פת או עוגה,וכן חמשת מיני דגן כמו איטריות וכו' מחויב בישיבה בסוכה.
אבל אם אוכל פירות וירקות וכן כל דבר שברכתו האחרונה נפשות  אינו חייב בסוכה מן
 הדין ןהמחמיר טובה עליו הברכה.

ד.השותה יין אינו חייב בסוכה מן הדין

ג.המנהג לברך לישב בסוכה אחרי ברכת המוציא ולא לפניה,ואין זה חשוב הפסק.

ד.נהגו לאגוד את הלולב בחוטים צבעוניים ואין זה חשוב חציצה,אולם יזהר שלא יאגדם
 בם במקום שמחזיק את הלולב ביד.
אופן הנענוע הוא לכל הכיוונים,בתחילה לצד דרום ואחר כך לצפון,ואח"כ למזרח,ולמעלה
 ולמטה,ואחר כך למערב.
ה.אחרי אמירת ההל מוצאים ס"ת ומיחים אותו על הבימה ואמרים הושענות ומחזירים
את הס"ת ואמרים קדיש תתקבל.

ו.המנהג לומר הושענה בשבת של סוכות בלי להקיף התיבה

ז.בתפילת חול המועד אומרים אחרי "ה' מלך" השמים מספרים כבוד אל במקום למנצח.

ח.בבכרכת ההפטרה חותם "מקדש השבת וישראל והזמנים.

ט.אין אומרים ויעבור בסליחות של הושענה רבה.ויש מקמות שנהגו לומר בכל הקפה של
 הושענה רבה.

י.בנוסח הסליחות שאומר החזן רחמנא,אין הציבור יענה בדיל ויעבור אלא אמן

יא.נהגו לומר נשמת בהושענא רבה בתוך פסוקי דזימרא ויש שכתבו שלא לאומרו.
 
הושענא רבה
הושענא רבה הוא היום האחרון למצות ארבעת מינים ולמצות סוכה,והוא
 נקרא הושענא רבה על שם שמרבים בו בתפילות "הושענא" ביום זה יותר
 מבכל ימי החג,ונטלין בו ערבה שנקראת הושענא,על שם תפילות הושענא
 שבאותו היום.
יום הושענא הוא סיום לחמישים ואחד יום שניתנו לישראל בחסד עליון לעשות
 בהם תשובה (מראש חודש אלול).ורמז לדבר "אין נא אלא לשון בקשה
 (ברכות ט.) לכן נקרא גם הושע-נא רבה כלומר הושע נא הקב"ה ביום רבא .
דהכל הולך אחר החיתום.
בליל הושענא רבה בעת חצות לילה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון
למעלה ,כי ביום כיפור נגמר חותם הפנימי שהוא העיקר יותר ולכן בהושענא
 רבה נמסרין הפתקים.ואע"פ שנמסרו הפתקים,יש עוד זמן להצלה עד יום
 
 שמיני עצרת,וכן צריך להתעורר בתשובה גדולה בהושענא רבה,ויהיה
 ליבו חרד בתשובה כל היום.

 

 

אע"פ שמן התורה לא נבדל יום זה משאר ימי החג,כבר נהגו ישראל
 בכל הדורות הרבה מנהגים מיוחדים ליום זה ועשהו מקצת יום טוב.
מנהג נביאים (חגי זכריה ומלאכי)שנוטלים ערבה ומייחדין בה תפילה
 ואח"כ חובטין אותה.ואין זה כשאר מצוות דרבנן שמברכים עליהם
 בשעת עשייתן,אלא כשתקנו נטילת ערבה תקנוה כמנהג בלבד
 ולכן אין מברכין עליה ("חביט חביט-ולא בריך")

לובשים בגדי חג ויש נוהגים ללבוש בגדי לבן כמו ביום כיפור.

נוהגים להיות ערים כל הלילה ואומרים בשמחה "תקון" שנמצא
 בספר
מקראי מועד ויש לקרות לפני חצות קריאת שמע שעל המיטה.
מלך" וקטעים אחדים מהסליחות; מיד לאחר סיום אמירת תהילים
מתפללים תפילת שחרית, בהשכמה, כדי שלא תהא שהות להירדם
ובכך מחברים את הלילה והיום בתורה ובתפילה. בתפילת שחרית
 מוסיפים "נשמת כל חי". התפילה להושענא-רבא נמשכת שעות
אחדות בגלל ריבוי ההושענות,לכן ישתדל להתפלל בהלהבות וכונה
בתפילת שחרית ומוסף לא רק מפני קדושת היום אלא בנוסף כדי
שלא ירדם ויבוא לידי תקלה בנוסח התפילה.
 

סדור חבטת ערבה

יקשור חמישה בדי ערבה ביחד ויחבוט בהם בכוח בקרקע,ולא תהיה
 מרוצפת באבנים או בעצים ,שצריך דוקא קרקע ממש.לכתחילה יש לקחת
 ערבה חדשה ולא ערבה שהוא השתמש בה למצות ארבעה המינים אך
אם אין לו מותר בדיעבד . בשוב האב הביתה מהתפילה, הוא חובט בערבה
 שבידו על גב אשתו וילדיו ושאר בני הבית.
יש לקרוא ביום הושענא רבה נבואת חגי,פרק ב',"בשביעי בעשרים ואחד
 לחודש וכו' " עד  "אתן שלום נאום ה' צבאות.והיעב"ץ כתוב שקורין
 ביהושוע פרק ו'-"וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה וכו'" עד "ויאמר
  יהושוע אל העם".
ישתדל להשלים פרשיותיו עם הציבור ולכן בבוקר אחרי התפילה יקרא
 שנים מקרא ואחד תרגום לפרשת וזאת הברכה,אך לא יקרא אותו ביום
 שמיני עצרת עצמו.

 

אסור לאכול את האתרוג ביום השבעי אע"פ שיצא בו ידי חובת המצוה,
מפני שעדין חלה עליו קדושת היום,ולכן הנוהגים לעשות ריבה מהאתרוג
 יעשו זאת למחר.אסור לישב בסוכה לאחר שנגמר החג מפני שמוסיף
על שבעת הימים,אך במנחה של יום שמיני עצרת כבר מותר,שאין נראה
שמוסיף על שבעת הימים מפני שלא ישב בה גם בבוקר וגם בערב החג.