מאת: ד"ר חיים סדובסקי

בתחילת חודש יוני החל משרד הבריאות להכניס למי השתיה ששותים כולנו, חומר הידוע בשם פלואוריד. החומר מוכנס למים לשם הגנה לכאורה על שיני הילדים מפני עששת. ואכן, כמו יסודות ומינרלים נוספים יש צורך גם בפלואוריד להגנה על השיניים.
עם זאת, השאלה שנשאלת היא האם נכון לעשות את הדבר? האם נכון להוסיפו למים? התשובה ב-ל` רבתי: לא נכון ואף מסוכן! החומר הזה, מצוי למעשה במינונים זעירים, כמעט בכל מזון טבעי ומצוי בדרך כלל באופן טבעי בכמות של חלק אחד למיליון במים הרגילים שאנו שותים.

ילד הניזון כהלכה ושותה גם מים מידי פעם, אין לו צורך בתוספת. זו עלולה להזיק. תוספת של פלואוריד היא בעצם רעל! רעל של ממש! הרעל הזה עלול להזיק לכולנו ולא רק לילדים. והנה בא משרד הבריאות ומכפיל את כמות הפלואוריד במים עם מ"ג נוסף לכל ליטר.

ובכלל, לא ברור מדוע מחייב משרד הבריאות את כלל אזרחי ישראל לקבל תרופה במים? נרצה או לא נרצה, התרופה כבר בפנים. והנה, ד"ר שלמה זוסמן מנהל האגף לבריאות השן במשרד הבריאות עוד רואה בהפלרת המים הישג חשוב. לעומת זאת, את המחקרים שמוכיחים שהפלרת המים מזיקה ומסכנת את בריאות כלל האזרחים, דוחה ד"ר זוסמן בטענה שלא נערכו בצורה רצינית ואינם עומדים בקריטריונים הנדרשים, גם העובדה שבמרבית ארצות העולם אין מכניסים פלואוריד במים אינה משכנעת את מומחי משרד הבריאות בישראל. וזאת למרות שבחלק מהן "הפלירו" את המים בעבר והפסיקו לאחר שנוכחו בסכנה שבדבר.

פלואוריד (fluoride) הוא כל מלח של חומצה הידרופלורית שמורכב משני רכיבים כשאחד מהם הוא פלואור. החומר הספציפי שמשמש להפלרת המים, נתרן פלואוריד
(sodium fluoride) שהסמל הכימי שלו NaF, הוא חומר רעיל מאוד, חסר צבע ומסיס במים. וכאן ראוי אולי לסבר את העין שאחד השימושים העיקריים שנעשה בחומר זה, הוא הדברת חרקים ומכרסמים! שהרי זהו פשוט רעל!

ואפילו זה לא היה רעל של ממש, צריך לדעת שהפרת איזונים גם היא מסוכנת. גם עודף של מה שאינו מזיק לכאורה, עלול להזיק. אפילו חומרים המצויים באופן טבעי בגופנו: כספית, עופרת, כסף, זהב ועוד, יהרגו אותנו אם חלילה יוסיפו אותם למזוננו. אפשר אפילו להקצין ולספר על הרעלה שעלולה להיגרם מחומר שנותן לכולנו חיים, יום, יום. המים עצמם. שהנה קיים מושג בשם: "הרעלת מים" / "היפונטרמיה" Hyponatremia, תופעה נדירה של הפרעה במאזן הנוזלים והאלקטרוליטים בגוף המתרחשת עקב הפרשה מוגזמת של הורמון ADH שתפקידו לעקב מתן שתן. מתוך שכך עולה כמות הנוזלים בגוף וכמות המלחים יורדת בהתאמה יחסית.

תופעה זו עלולה להיגרם גם בגלל שתיית מים מרובה אשר גורמת לדילול והפחתה ברמת המלחים ובעיקר נתרן, יחסית לנוזלים. הקשר לנתרן ברור מפני שהנתרן מצוי בעיקר בנוזלי הגוף. כשמופיע מצב של היפונטרמיה, ניתן לצפות בעליה במשקל למרות אובדן תיאבון עם תחושת בחילה והקאות. כמו כן תופיע עייפות נלווית לחולשת שרירים עם עוויתות. יופיעו הזיות, בלבול ועד כדי אובדן הכרה ואפילו מוות. ועל השינוי באיזון, כבר אמר הרופא השוויצרי הדגול, פאראצלסוס (1493-1541), "המינון לבדו גורם להרעלה ולא החומר".

עודף עלול להזיק. גם עודף של מה שדרוש לחיים. מתוך כך ניתן להבין עד כמה חשובה שמירה על איזון. כמה חשוב שלא להפר את האיזון הטבעי שקיים במזון המלא הטבעי, הלא מעובד. שהנה אפילו עודף של מים טהורים וזכים, עלולים לגרום למוות ופה קם לו משרד הבריאות בישראל וכופה עלינו לשתות רעל של ממש! לפי איזו זכות? מעניין לציין אגב, שמשרד הבריאות בהיותו מודע לאפשרות הרעלת פלואור, ממליץ על שתיה של כוס וחצי חלב כטיפול נגד.

פלואור שסימנו F, שייך למשפחת ההלוגנים שחבר בה יסוד רעיל אחר, הכלור. הפלואור מצוי במצב של גז בטמפרטורה של 25 מעלות, צבעו צהוב בהיר והוא בעל ריח חריף ורעיל ביותר בכמות גבוהה. זהו היסוד הפעיל ביותר ולכן הוא מגיב עם כל חומר בעולם. זהו יסוד מזיק גם כאשר הוא מחובר עם הנתרן ונקרא פלואוריד. קשת ארוכה של בעיות בריאות משויכת לחשיפה לפלואוריד. בתוכה ניתן למנות בעיות עיכול, עליה בסיכון לשבירת עצמות לאחר גיל המעבר, במיוחד אצל מי שסובל מאוסטיאופורוזיס, סיכון למחלות סרטן שונות, פגיעה בכליות, פגיעה בכבד והשפעה קשה על מערכת העצבים המרכזית בתוך כדי גרימה להיפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ולמחלות נוירולוגיות בגיל מבוגר.
הרעלת פלואוריד נקראת רעלת פלואור או פלואורוזיס fluorosis וסימניה הראשונים הנם כתמים על השיניים.

שורה ארוכה של מדענים חשובים בכל העולם יצאו בהצהרות כנגד הכנסת החומר הזה למים במדינותיהם. ביניהם נזכיר שלושה: את פרופסור אלברט שץ (Albert Schatz) ביוכימאי אמריקאי שהיה שותף לגילוי תרופה אנטיביוטית חשובה – "סטרפטומיצין" שהביאה מרפא לחולי שחפת, אשר אמר: "הפלרת המים, היא ההונאה הגדולה ביותר שבוצעה אי פעם על המספר הרב ביותר של אנשים. יותר מכל הונאה אחרת מאז ומעולם".

הנשיא לשעבר של ההתאחדות הרפואית האמריקאית, ד"ר צ`רלס גורדון הייד
(Charles Gordon Heyd) אמר: "אני פוחד מהסיכוי האפשרי של שימוש במים כמכשיר להעברת תרופות. הפלואוריד הוא רעל שגורם לפגיעה רצינית בבריאות לטווח ארוך. כל נסיון לעשות שימוש במים לשם כך, הוא גרוע ומצער."

הגדיל לעשות היועץ הוותיק להתאחדות רופאי השיניים הקנדית, בעבר דווקא תומך מובהק של הפלרת המים, הביוכימאי ד"ר הרדי ליימבק (Hardy Limeback) פרופ` לרפואת שיניים באוניברסיטת טורונטו, שאמר: "פלואוריד עלול להרוס את העצמות שלנו, את שינינו ואת בריאותנו בכלל.... לא הכרחי להוסיף אותו למים. זוהי לקיחת סיכונים מיותרים."

שימו לב, אתם שם למעלה, במשרד הבריאות. זהו למעשה, מעשה אינוס מהסוג הגרוע ביותר! אין לכם כל זכות לטפל (לכאורה) בשיני הילדים ובתוך כדי כך "לחלק" תרופה לכל תושבי המדינה. אין לכם זכות לאנוס את כולנו לקבל טיפול רפואי שאין בו צורך, שאיננו זקוקים לו ואיננו רוצים בו. חישבו שנית ועצרו את התהליך המסוכן הזה. אל תכניסו רעל למים! רעל שעלול לפגוע בבריאות שלנו, בבריאות ילדינו, בבריאות נכדינו וכל צאצאינו.