פרק חמישי:הסוף

אי אפשר לומר שאריקה לא פחדה, היא פחדה מאוד, אך כאשר היא חשבה אל אמא שלה, מיד כול הפחד נעלם, ולעומת זאת, כאשר חשבה אל בנג'מין, אל שלושת אחיה,אל אמילי, אל מה שעוד לא הספיקה לראות, לשמועה , לקרוא, דמעות אלו בעייניה...

12 בלילה, אריקה כבר הייתה קשורה לחבל שבאמצה השדה, כפי שאמילי אמרה, ארבה שומרים נצבו מסביבה, שימלתה הייתה מלוכלכת מבוץ בקצבותיה, היה לה קר, כול הכתפיים שלה היו חשופים וקפואים. אך לאריקה זה לא היה הכפת, היא השעינה את ראשה אחורה, והניחה את ראשה אל עמוד העץ, היא לא יכלה להזיז שריר מהכתפיים, עד לבירכיים, החבל היה דק, אך חזק, גם לא היה טעם לברוח, אם תברך, השומרים ישספו את גרונה, אם לא, אביה יבוא מוקדם בבוקר, וידקור אותה.

אריקה התבוננה לחלון הגדול באחוזה , של הספרייה, הנרות עדיין, צל של מספר מדפים נראה, אפשר היה להבחין גם באמילי, מחזירה את הספרים למדפים, ואת בנג'מין ועוד מספר אנשים, מרימים את המדף הבא ואת זה שאחריו , ואחריו...

אריקה הסיתה את מבטה אל חלונות אחרים, כולם היו חשוכים, חוץ מהחדר של שלושת האחים, נראה היה לאריקה שנר אחד בודד ניצב בו, כנרעה הם שוב קוראים ספר אם אגדות סיניות עתיקות.

אריקה התבוננה לשמיים, היא חפשה את חגורת אוריון או את הדוב הגדולה, היא לא הייתה בטיחה איזה עונה קרגה. לפתע, שמאה אריקה דהירות סוסים, לא רחוק, פנס אם נר נצב רחוק, אריקה חשבה שזה אביה, הגיעה לדקור אותה, היא התבוננה אל הספרייה, היא הייתה כשוחה, זהו , זה הסוף! היא חשבה, והוסיפה אמא, בקשי מהאל לפתוח לי את שערי השמיים...

אך תרם היא העלתה דימעה בפניה, היא הבינה שלא אביה רוכב אל הסוס, זה...זה... בנג'מין כן , בנג'מין, רוכב על סוס, בידו, חרב, הוא נופף בה, שאג בכול רוחו ונפשו, והסתער אל השומרים, דקר כול אחד מהם בחרבו, ודם אפילו לא התיז, כרגע הרגישה אריקה שמישהו פורם את החבל שעלב הייתה קשורה.

בקשיים הבחינה אריקה שהדמות, או שהדמויות מאחרויה הם, האחים שלה שלושתם, כול אחד אוחז בסכין שלו, וחותך את החבל, אריקה חשבה לאצמה באותו רגע רגע! אולי הכול השתנה... אבל, אם הם ישחררו, מה עז?

טוב הובכן...

אני רוצה לספר לכם שאמילי צדקה, אריקה בנג'מין ושלושת האחים, נימלתו אל נפשם למקומות שונים, דרכים רבות עברו, בהתחלה, חשבו כולם שמעז, הם יהיו סתם אנשים בודדים שמסתתרים בפחי זבל בסמתאות אפלות, אך לא, כולם, לפי בקשתה של אריקה עברו ליוון...

לאריקה ולבנג'מין לא לכך הרבה זמן להראות את אהבתם אחד לשני, הם התחתנו, ונולדה להם בת, אמילי! שלושת האחים גרו איתם בתור ילדיהם, במקום כול-כך קסום, בזמן כול כך קסום ואביה של אריקה, יותר ממנו לא נשמאה, אריקה מעולם לא חשבה לחזור, אביה בטח שכך אותה בכלל, לפחות, יש היה לה את בעלה, בנג'מין, ביתה, אמילי, ואחיה...