פרק שני: צרחה

שנה: 1450

מקום:אנגליה

ג'וספין הייתה מופתעת למראה עייניה, מסביבה לפתע עמדו מאות אנשים סביבה, או כפי שהיא חשבה , ערפדים, מספר מצומצם מהם היו מוקרים מאוד, שמם עמד אל קצה לשונה של ג'וספין, אך היא לא הייתה יכולה להגיד אותם. ג'וספין היתבוננה מסביב , אולי היא תיראה מישהו שהיא יודעת את שמו, אך היא לא תיארה לעצמה שמישהו שהיא באמת מקירה , חוץ מדומיניק, שהיא ערפד, היא עמדה עם גבה אל קיברו של אביה, אך, תחושה משונה גרמה לה להסתובב. אולי בגלל שהיא הרגישה רוח אל גבה החשוף או בגלל  המחשבה הנוראית שחשבה לעצמה!

היא היתבוננה בעיטיות לאחור וניסתה להציץ מכתפה השמאלית אל המתרחש באחוריה. כאשר הבחינה בדמות העומדת על קבר אביה ליבה קפא! היא היסתובבה במהירות! על קבר אביה, עמד איש זקן מאוד, לבוש בבגד פשוט שנראה כמו שק! הוא נשען אל מקל עץ יפיפה, ראשו היה קפוף, ולכן שערו הארוך נשען קדימה. ניתן היה להבין שהוא קם כרגע מהאדמה.

ג'וספין ניחשה זאת מפני שעל בגדיו ושערו היה צבע חום, אך כאשר ג'וספין היתבוננה היטב, היא ראתה שהצבע החום פשוט נפרס על בגדיו של אותו אדם ושערו.

בגדיו נעשו בוהקים ויפיפים, גם שערו. כול שניה שאותו אדם נראה יותר ויותר בוהק, הוא גם הזדקף, עד שלבסוף מול ג'וספין נעמד איש צעיר. ג'וספין היתבוננה מסביב, האנשים שראתה לפתע נראו לה מתושתשים, לרגע אפילו הצליחה ג'וספין לראות דרכם! מיד מבטה של ג'וספין חזר לאדם שעמד מולה, שערו הארוך היה עדיין מולה במקום הפנים. אותו אדם היה זקוף כוך-כך עד שנראה היה לג'וספין שהיא עכברה קטנה ליד ביתה הגדול, לשעבר!

מפני שדומיניק שרף את ביתה, אחרי שנשך אותה.

ג'וספין היתבוננה באדם שמולה, וניסתה לראות מי נימצא בין השער הסבוך. לפתע, ראתה בין רווח קטן בשערות של אותו אדם את עיניו. אותו אדם היתבונן אל ג'וספין, מבט מופרע שגרם לג'וספין למעוד לאחור, אך זה לא עזר לה, אותו אדם היתקרב אל ג'וספין, הוא תפס בכתפה וקירב אל פניו. הוא בחן את ג'וספין עוד מספר שניות את פניה בין שערותיו, נישמותיו הקרות רק נישמאו. ג'וספין היתעלמה מכך שהדמויות מסביב נעלמו בפיתאומיות והשעירו שקט חוץ ממיספר עטלפים על העצים הסמוכים!

ג'וספין רצתה לברוח, אך ידו של אותו אדם היו חזקות מדי, בלחישה אמר אותו אדם "ביתי היפה! איך גדלת..."

ג'וספין היתה כול כך מבוהלת, אותו אדם, שהיתגלה בתור אביה היקר של ג'וספין, הניח את שערו על פניו בכוונה להראות לביתו היקרה את פניו ועז...

שנה:2008

מקום:אנגליה

צרחה הרעידה את הבית! ליליאן הפסיקה לספר בחושך המוחלט בחדר. שתי הבנות היו כול-כך מפוחדות. זו לא הייתה צרחה שמישהו נחתך או קיבל מכה, זו הייתה צרחה של מישהו שנרצח, הקול היה נשי לגמרי! דלת חדרן של הבנות ניפתחה בפריצה! רוח קפואה נכנסה איתה, ג'קי הייתה בטוחה לרגע שראתה דמות משונה בחדר, ליבה פעם בחוזקה רבה.

מישהו רץ לחדרן של הבנות, אשר מיד קפצו אל רגליהן וחיבקו זו את זו מפחד. למזלן אימם עמדה בפתח, לבושה בפיג'מה וז'קט. שערה הג'ינג'י עף לכיוונים שונים כאשר נשמע עוד צרחה נוראית מאחוריה ואחרי הצרחה שוב נכנסה רוח פרצים. ג'קי זיהתה שהצרחה הגיעה מילמטה, היא לא פחדה, היא רצה למטעף כאשר אימה רצה אחרי הקושי ואחותה מנסה לעצור אותה...

ג'קי ידעה שאין נישהו אחר בבית, היא מצד אחד פחדה לרדת, אך מצד שני הייתה סקרנית נורא!

לבסוף הגיעה לעשור המדרגות שבו יכלה לראות מה קורה למטע, היא היתבוננה מסביב, ושמעה איך אימה שואלת "מה את רואה?! מי שם?!" ג'קי הופתע למראה עייניה! על כיסע העץ במיטבח ישבה נערה, לבנה כקרח, היא היתבוננה על בירכיה ועז , כאשר ראתה את ג'קי, היא צרחה כול-כך חזק שג'קי לא עמדה בזאת וסגרה את עוזניה!

אותה נערה רצה, יותר נכון עפה אל ג'קי, הכול היה חשוך חוץ מהמנורה במדרגות שהתחילה מהבהבת! ג'קי לא ראתה את רגליה של הנערה, אשר המשיכה לצרוח בתעופה לכיוונה של ג'קי, ג'קי גם צרחה, עד שהנערה הייתה מספיק קרובה על ג'קי, ג'קי הצליחה להבין שהיא יכולה לראות דרך הנערה...

היא עפה יותר ויותר מהר על ג'קי, עפה במדרגות וג'קי הייתה משותקת מפחד וכשהנערה נעמדה פנים מול פניה של ג'קי, היא נעלמה, נעלמה בעיטיות כמו ארפל, ואיתה הצרחה, שנשאר מימנה רק הד...