כוכבים של טלנובלות כל מה שרציתם לדעת על טלנובלות, כ"מ 4

-Profesor-
Todo cambia. Como decía Heráclito “no podemos bañarnos dos veces en el mismo río”. Cuando volvemos al río a bañarnos por segunda vez sus aguas ya son otras, están renovadas, se han transformado, ya no es el mismo río. El cambio es perpetuo.
Nadie puede resistirse al cambio. Resistirse al cambio es como resistirse al paso del tiempo, una batalla perdida de antemano.
Siempre estamos cambiando, mutando silenciosamente, aunque no lo escuchemos. Cambiar es inevitable. El cambio es la esencia de las cosas, de nosotros, del universo ¿o será al revés? Que la esencia es la que permanece inalterable.
¿Dónde está nuestra esencia, nuestro ser? ¿En eso que permanece a pesar del cambio o en el cambio permanente? ¿Dónde estamos?
¿Podemos ser los mismos si todo cambia, o somos los mismos a pesar de cualquier cambio?
¿Cuánto de utopía tiene pretender cambiar todo de una vez?
El cambio tiene sus tiempos, sus procesos. El cambio es algo orgánico porque está vivo.
Tal vez la clave sea cambiar con el cambio. Resistirse al cambio es como querer congelar el agua del río para bañarse siempre en las mismas aguas.
Cambio es revolución, y ninguna revolución puede ser amable, confortable, cómoda.
Si no cambias con el cambio un día abrís los ojos y ves que todo cambió, y ahí estás perdido en lo desconocido.
El cambio es una cuestión de tiempo. De tanto mover el árbol al final la fruta siempre cae. Y cuando el cambio llega no deja lugar a dudas. Cambia todo, arrasa, transforma, muta.
El cambio es la esperanza en la desesperanza. Es confiar en que eso, como todo, también cambiará.

פרופסור
הכל משתנה. כפי הרקליטוס אמר, "אנחנו לא יכולים לרחוץ פעמיים באותו הנהר." כשאנו חוזרים אל הנהר לרחוץ בפעם השנייה ואחרים ומימיו והם נמצאים משופצת, הפכו כבר לא אותו נהר. השינוי הוא תמידי.
אף אחד לא יכול להתנגד לשינוי. התנגדות לשינוי היא כמו התנגדות את חלוף הזמן, קרב מאסף.
אנחנו משתנים תמיד, מוטציות בשקט, אבל לא הקשבתי. שינוי הוא בלתי נמנע. שינוי המהות של הדברים, לנו, את היקום או שזה להיפך? זוהי תמציתה נשאר ללא שינוי.
איפה המהות שלנו, להיות שלנו? זה מה נשאר, למרות השינוי או שינוי קבוע? איפה אנחנו?
אנחנו יכולים להיות זהים אם כל השינויים, או שאנחנו באותו למרות כל שינוי?
כמה האוטופיה יש להעמיד פנים לשנות הכל בבת אחת?
שינוי יש את הזמן, התהליכים שלה. השינוי הוא אורגני כי זה בחיים.
אולי המפתח הוא שינוי עם שינוי. התנגדות לשינוי היא כמו מנסה להקפיא את מי הנהר לרחצה תמיד במי אותו.
שינוי היא מהפכה ולא מהפיכה יכול להיות נחמד, נוח, נוח.
אם אין שינוי בשינוי יום אחד אתה פותח את העיניים ורואה שהכל השתנה, ויש לך לאיבוד בתוך הלא נודע.
שינוי הוא עניין של זמן. מדי פעם להזיז את עץ הפרי בסוף תמיד נופלים. וכאשר השינוי מגיע לא משאיר מקום לספק. זה משנה הכל, סוויפס, הופך, mutates.
שינוי הוא תקווה לייאוש. זה אמון זה, כמו כל דבר אחר, ישתנו גם.