Thiago: Hay vivencias que aunque parezcan insignificantes nos marcan a fuego. Sensaciones que queremos repetir sea como sea, cosas que nadie más que vos puede entender.

Lo que nos define como personas es el modo que tenemos de sentir. Lo que nos define como hombres es cuanto nos animamos a sentir.

¿Podes estar vivo si perdiste tu capacidad de sentir? Dejas de sentir y vas separándote de lo que alguna vez fuiste. Vas dejando de ser vos hasta olvidarte de quien sos. ¿Cómo haces para mirar adelante cuando tu vida quedó atrás? Me duele su amor, su recuerdo, me duele acordarme de su cara, me duele no acordarme, me duele pensar que estará haciendo momento a momento.

Ayer éramos un equipo, nos completábamos, sin ella estaba vacío. Hoy tengo que arrancármela de la piel, odiarla hasta olvidarla. Antes no sabía dónde estaba, ahora no sé dónde quedó, donde quedó Mar, mi Mar, mi fratacha, mi perna adorada, donde quedó…

Antes todo significaba Mar. Atardecer, hogar a leña, chocolate, DVD, perfume, medialunas, todo. Todo significa Mar. ¿Cómo hago para arrancarla de cada cosa, de cada pensamiento? Tendré que enojarme, enojarme con cada recuerdo, con cada vivencia. Tendré que enojarme con cada cosa que me recuerde a Mar, enojarme hasta odiarla, y odiarla hasta olvidarme de ella.

טיאגו: יש חוויות שנראים חסרי משמעות, אבל אנחנו עושים מדורה. רגשות שאנחנו רוצים לחזור לכאן או לכאן, דברים שאף אחד אחר כי אתה יכול להבין.

מה שמגדיר אותנו כבני אדם היא הדרך בה אנו מרגישים. מה שמגדיר אותנו כאנשים היא איך העזנו להרגיש.

אתה יכול להיות חי אם אתה איבד את היכולת להרגיש? עצור הפרדה אתה מרגיש ומה שהיית פעם. אתה תהיה עוזב אותך לשכוח מי אתה. איך אתה מצפה כאשר החיים שלך נשאר מאחור? כואב לי האהבה שלך, זוכר, אני זוכר את הפנים שלך כואב, זה כואב לי שלא להיזכר, זה כואב לי לחשוב שאתה תהיה עושה מרגע לרגע.

אתמול היינו צוות, שהשלמנו שלנו מבלי שהיא ריקה. היום יש לי לקרוע אותו מן העור, שונא לשכוח. לא ידעתי איפה אני, עכשיו אני יודע איפה יש לך, איפה זה הים, הים שלי, fratacha שלי, perna האהובה שלי, איפה הוא היה ...

לפני השקיעה מרס פירושו הכל, האח, שוקולד, תקליטורי DVD, בושם, קרואסונים, הכול. כל האמצעים מרס כיצד אוכל למשוך אותה החוצה הכל, כל מחשבה? יש לי לכעוס, להתרגז עם זיכרון אחד, עם כל הניסיון. אני צריך לכעוס על דבר אחד אני זוכר מרץ, טירוף ושנאה, והשנאה לשכוח אותה.