קול האמת, שמאלנים - הפרות חוק.

השתיים, שנולדו בקיבוץ השוכן למרגלות הר תבור ושייך לתנועת "הקיבוץ הארצי", מספרות כי גדלו כשמסביב "מעין סיפור-אגדה, על כך שבקיבוץ יש סליקים. זה משהו שתמיד נמצא באוויר, אבל לא מדברים עליו".

הן מוסיפות כי לא היה ברור להן לאיזה מטרות הוקמו הסליקים, "ידענו שיש לזה הקשר ביטחוני, אבל שזה לא הוקם נגד הבריטים, כי הקיבוץ הוקם רק ב-1950".

57 שנים חלפו מהקמת הקיבוץ, והאש האידאולוגית דעכה מזמן. רק מספר ותיקים עדיין מקפידים על אותן הנחיות קשוחות ושומרים בסוד את מיקום הסליקים. אולם הבנות לא התאיישו והמשיכו לחקור את הסוד. "ככל שהתקדמנו הבנו שאין מה להסתיר, שצריך לפתוח ולחשוף, וביחד עם זה הבנו את החשש מהפגיעה בתדמית הקיבוץ". חששן הגדול הוא מפגיעה באנשים שצולמו לסרט. "זה היה תהליך רגשי לא פשוט. היום כבר לא חשוב לנו לדעת היכן בדיוק היו הסליקים, אנחנו מכבדות את האנשים האלה שנושאים אתם את הסוד כל כך הרבה שנים והחלטנו להרפות מהם".

לפני כעשור, כתב הפרופסור זאב צחור את הביוגרפיה של יעקב חזן בה סופר על המחתרות הפרו-קומוניסטיות שהורכבו מאנשי הקיבוצים ואנשי צבא. הספר, "חזן - תנועת חיים", עורר סערה בקיבוץ הארצי. לדבריו, מדובר במחתרות שהחזיקו מחסני נשק, מפות ותוכניות עבודה. ייעודה של המחתרת היה להתכונן למהפכה הקומוניסטית במסגרתה תפרוץ מלחמת עולם בין ארצות הברית לברית המועצות. המחתרת קמה בעקבות הערכות אנשי מפ"ם כי בן גוריון הבטיח למעצמות המערב עזרה צבאית במלחמת העולם העומדת בפתח.

בספרו טוען צחור, שלהתארגנות המחתרתית הזו השתייכו כ-11 קצינים, שלימים התקדמו בצבא עד לדרגת אלוף ורב אלוף. חברי הקיבוצים שהשתייכו למחתרת התבקשו להכין מחסן נשק מקביל למחסן הרשמי. מחסני הנשק הללו הם הסליקים המדוברים שחברי קיבוץ גזית שומרים על מיקומם בסוד כבר 57 שנה.

בשבועות שקדמו למעשה המרכבה הוזרם מידע ללשכת ברק שהזהיר מפני מינוי בן אליעזר לכהונת השר לבטחון פנים מחמת התיקים המוחזקים באפלה במרתפי משטרת ישראל. באותם תיקים הצטבר חומר רב המעיד על חשד למעשים פליליים לכאורה, בהם מעורב בן אליעזר. .. המדובר בחשד לעבירות חמורות ובהן עבירת שוחד. החשד עלה בהקשר לשתי פרשיות: האחת הקצאת כספים בלתי חוקית לבית הפלמ"ח (בהיותו שר הבינוי והשיכון); והשניה עיסקי קרקעות בנס ציונה וחולון בהן מעורב הקבלן אלי אפרים.
.. המשטרה המליצה להעמיד לדין את בן אליעזר לדין . המשנה לפרקליטת המדינה עו"ד רחל סוכר המליצה גם היא להגיש כתב אישום נגד בן אליעזר. המלצתה נדחתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה , מיכאל בן יאיר, - ולא מחמת היעדר ריאיות"

העיתונאי יואב יצחק חושף כי פרופ' יולי תמיר השתמשה בכספי מרכז רבין, בעת כהונתה כמנהלת המרכז, לצורך האדרת כוחה לפני הפריימריס ב"עבודה".

החשדות: הזמנת מאות אנשים על חשבון מרכז רבין לבתי מלון כשהמוזמנים שילמו רק סכום סמלי, וארגון כנסים וימי זיכרון לבעלי פוטנציאל הצבעה עבורה בפריימריס.

תמיר הזמינה מאות אנשים להתארח לסופי שבוע במלונות שורש, טל ובאכסניה בירושלים. לדברי יואב יצחק, היקף ההוצאות למשימת האירוח הגיע לכ-100 אלף ש"ח לפחות.

"מחלקה ראשונה" מוסיף ומדווח כי פרופ' תמיר פעלה באמצעות יועצים בשכר, שמימנה מכספי מרכז רבין, ובהם ציון אבו, איליה חלאק (מהישוב פסוטה,

יועץ לענייני ערבים), וצ'צנוי נאדה (יועץ לענייני המגזר הרוסי). יועצים אלה, שקיבלו עשרות אלפי ש"ח, הופעלו על-ידי תמיר, כבר בתקופה שמועמדי

אריה ברוש, ששימש עוזרו האישי של יצחק רבין. כתב לפרופ' תמיר מכתב נוקב, שבו האשים אותה בניצול כספי המרכז לצרכים פוליטיים כאשר בכך היא גורמת למעשה לפוליטיזציה

של "מרכז רבין". יצחק מביא את מכתבו של ברוש בו נכתב: "האם יודעים חברי מפלגת העבודה שמרכז רבין שיש עליו קונצנזוס מקיר לקיר, ודאי בקרב חברי המפלגה שלנו,

"בערכים שאותי לימדו, צריך שיהיו ניקיון ויושר גם בפוליטיקה. אבל את ואני כנראה לא באנו מאותו מקום, בוודאי לא מאותו בית מדרש. ואת, הפרופסור,

שוחרת השלום משלום עכשיו, יכולה להתהדר כמובן בחתירתך לשלום. אבל אני יכול להבטיח לך. שמה שלא היה עושה עבורך לעולם יצחק רבין בחייו, לקחת ממנו

ח"כ יובל שטייניץ שהתראיין אמר כי "אני באמת מתפלא מדוע הענין לא נמצא בכותרות הראשיות של העיתונים ומדוע במקרים הללו אנחנו לא שומעים על חקירות משטרה".

נשקלת חקירה פלילית נגד שולמית אלוני בשנים 93-94 יזמה אלוני העברת כספים ממשרד החינוך ל 38 עמותות , רובן של ערבים ישראלים - בניגוד לנהלים...

הבקשות הועברו לועדה חודשים רבים לאחר המועד האחרון להגשתן. אלוני קדמה בקשות שהוגשו באיחור על ידי עמותות המנוהלות על ידי ערבים ישראלים.

לעומת זאת דחתה אלוני בקשות של עמותות חרדיות ודתיות בטענה שהן הוגשו באיחור אפילו אם הוגשו רק באיחור של יום. אלוני אמרה כי היא תשמח לעמוד למשפט

פלילי שבו תואשם באפליה מתקנת של ערבים, ועולים מאתיופיה ורוסיה. על בן פורת אמרה אלוני כי " למבקרת יש חשבון ארוך איתי, ולי יש חשבון ארוך אתה"

בשנת 2002 הצטלם, ניב גורדון, פעיל בתאעיוש, מחובק עם יאסר ערפאת, לאחר שנכנס למוקטעה בניגוד להוראות הצבא, עם עוד כמאתיים וחמישים פעילים. גורדון אמר אז,

לפני שלוש שנים וחצי כינסה עמותת השמאל 'רוח המצפון' 50 חיילי מילואים שהצהירו כי יסרבו לשרת באזורי יש"ע. הארגון, ששמו שונה ל'אומץ לסרב', מנה בשיאו 635 חיילי מילואים

שחתמו על עצומת הסירוב ו-354 אנשי אקדמיה שחתמו על עצומה התומכת בסרבנים. במשרד המשפטים התנהלו מספר דיונים בעניין, אך הוחלט כי על אף שאנשי העמותה עברו על

סעיף ההמרדה בחוק העונשים, האינטרס הציבורי הוא לא לספק להם במה בצורת כתבי אישום מתוקשרים.
לפני מספר חודשים ביקשו גורמים בכירים במשרד המשפטים להעמיד לדין מספר רבנים על שקראו לחיילים לסרב לפקודת גירוש מתיישבי גוש קטיף. לדבריהם, יש הבדל בין הפרופסורים הקוראים

לסרבנות בשמאל ובין הרבנים הקוראים לסרבנות בימין, שהרי לרבנים השפעה עמוקה יותר על צאן מרעיתם. אלא שבמשרד חששו שהציבור לא יבחין בדקויות ויטען לאכיפה מפלה, והתוכנית נגנזה.
השבוע הורה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לפתוח בחקירה פלילית נגד מטה 'הבית הלאומי' שהציע מענק של כאלף דולר לכל חייל שיסרב לפקודת הפינוי. השיטה אינה חדשה;

תחקירן 'מקור ראשון', דוד בדין, פרסם בזמנו כי תנועת 'אומץ לסרב' הציעה דרך אתר האינטרנט שלה מלגה לסרבנים שיישבו בכלא, אשר תינתן דרך עמותה אמריקנית מפילדלפיה

בשם 'קרן שפע'. אז לא נרשמה כל תנועה מכיוון משרד המשפטים. היחיד שפעל כנגד העמותה היה רשם העמותות דאז, עו"ד עמירם בוגט, שהודיע כי הוא רואה בפעולותיה של עמותת הסרבנים

רוח המצפון מעשה בלתי חוקי, ומכיוון שכך בכוונתו לפרק את העמותה.
אלא שלא עבר זמן רב ובוגט הודח על ידי שר הפנים דאז, אברהם פורז. הדחתו של בוגט הגיעה בין השאר בגלל פעלתנותו במשרד הרשם המנומנם. כנגד עמותות רבות נפתחה חקירה,

ואי-נוחות מסוימת נגרמה לאישי ציבור רבים, ביניהם פורז עצמו. גם ממשרד המשפטים נשמעה ביקורת על פעולותיו של בוגט. אחד מבכירי המשרד התלונן באוזני חבריו על חקירה

שפתח הרשם כנגד עמותות שונות. לימים קודם אותו בכיר. היה זה המשנה האפור של היועץ רובינשטיין, מני מזוז.
את בוגט החליפה במינוי זמני עו"ד רות שלגי, ופעילות הרשם עברה למשרד המשפטים. שלגי לא נענתה לבקשתו של איתי בן חורין, מראשי תנועת 'התעוררות', וסירבה לפרק את העמותה

שחרתה על דגלה פעילות בלתי חוקית. בן חורין עתר לבג"ץ, ולפני שנה התקבלה תגובת הפרקליטות בברכתו של מזוז, ועיקרה הוא כי על אף הקריאה לסרב לשרת בשטחי יש"ע אין

לנקוט צעד חריג ודרסטי כפירוק העמותה. עתירתו של בן חורין לא זכתה לטיפול מהיר. הדיון האחרון בעתירה היה לפני כעשרה חודשים. השבוע התפרקה העמותה מעצמה.

האגודה לזכויות האזרח עתרה שלשום לבג"ץ: לא להרוס בתים שנבנו ללא היתר, בלי תוכניות מאושרות וללא רישיון במאחז הערבי הלא-חוקי, ואדי א-ראשה הסמוך לאלפי מנשה.

האגודה לזכויות האזרח עתרה שלשום לבג"ץ נגד צה"ל, המינהל האזרחי ורשויות התיכנון והפיקוח על הבניה, בדרישה למנוע הריסת בתים ומבנים חקלאיים במאחז הערבי הבלתי

חוקי ואדי א-ראשה ועוד הגדילה לעשות ודרשה להכין תוכנית מתאר מפורטת למאחז ולהעניק לתושביו היתרי בניה. העתירה הוגשה בשם חמישה מהבונים הלא-חוקיים, שהרשויות

ק ו ל ה א מ ת