רמב"ם והזהר ואחרית כראשית?

רמב"ם הלכות תשובה פרק ה (ב) אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירובעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כיליי או שוע; וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שימשכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיה אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג, לח), כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב ולא להיות רע: (ג) וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו" (איכה ג, לט); וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידנו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו, "נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'" (איכה ג, מ):(ד) ועיקר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה - שנאמר "ראה נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב; ואת המוות, ואת הרע" (דברים ל, טו), וכתוב "ראה אנוכי נותן לפניכם, היום, ברכה, וקללה" (דברים יא, כו), כלומר שהרשות בידכם; וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם - עושה, בין טובים בין רעים. ומפני זה העניין נאמר "מי ייתן והיה לבבם זה להם" (דברים ה, כה) - כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהם לעשות טובה או רעה, אלא ליבם מסור להם:(ה) אילו היה האל גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים, או למדע מן המדעות, או לדעה מן הדעות, או למעשה מן המעשים, כמו שבודים מליבם הטיפשים הוברי שמיים - היאך היה מצווה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך, הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם, והוא מתחילת ברייתו כבר נגזר עליו, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו. ומה מקום היה לכל התורה כולה, ובאי זה דין ואי זה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק - "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בראשית יח, כה): (ו) ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר "כל אשר חפץ ה', עשה - בשמיים ובארץ" (תהילים קלה, ו). דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו:(ז) כיצד, כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר ברייות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו; ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות:(ח) לפיכך דנין את האדם לפי מעשיו, אם עשה טובה, מטיבין לו; ואם עשה רעה, מריעין לו. הוא שהנביא אומר "מידכם הייתה זאת" (מלאכי א, ט) לכם; "גם המה בחרו בדרכיהם" (ישעיהו סו, ג). ובעניין זה אמר שלמה "שמח בחור בילדותך. . . ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט" (קוהלת יא, ט), כלומר דע שיש בידך כוח לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין:(ט) שמא תאמר והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה קודם שיהיה, ידע שזה צדיק או רשע, או לא ידע; אם ידע שהוא יהיה צדיק, אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע, הרי לא ידע הדבר על בורייו:(י) דע שתשובת שאלה זו "ארוכה מארץ, מידה; ורחבה, מני ים" (איוב יא, ט), וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה; אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר:(יא) כבר ביארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקדוש ברוך הוא אינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהן ודעתן שניים, אלא הוא יתברך שמו ודעתו אחד. ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בורייו. וכשם שאין כוח באדם להשיג ולמצוא אמיתת הבורא, שנאמר "כי לא יראני האדם, וחי" (שמות לג, כ) - כך אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא, הוא שהנביא אומר "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכיי" (ישעיהו נה, ח). וכיון שכן הוא, אין בנו כוח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים:(יב) אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם; ואין הקדוש ברוך הוא מושכו, ולא גוזר עליו לא לעשות כך ולא שלא לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על כל מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה העיקר, שכל דברי הנבואה תלויין בו: הרי לפי הגמרא הבאה היה הכל כתוב/ידוע מראש? תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? +תהלים ח+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! האם הרמב"ם טועה? או הגמרא טועה? הרי אם היה כתוב הכל מראש נח מופיע כצדיק? ומה יהיה על האבות? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. אם היה כתוב הכל מראש? אם כך: היה ידוע שהם יהיו צדיקים אלה המופיעים בנביאים וכתובים? בגמרא ובמשנה? או שלא? זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף צח עמוד א

אלין סתימין. ולא אתגליין אלא במאי דאוקמוה רבנן [קדושין ד"מ] מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה. מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה אוליפנא מהכא דקדם דאתא לעלמא [אבוי] צלי בגיניה ושוי מחשבתיה ביה בשעתא דזווגא. ובגין דא כתיב בטרם אצרך וכו' ובטרם כו'. חד על דצלי בגיניה קודם דאתא לעלמא. ובגין דשוי מחשבתיה ביה קודם יצירתיה בבטן בשעתא דזווגא. ובגין דא בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם וגו'. ובגין דאקדים ליה בצלותא ומחשבתיה קודם יצירתיה וקודם דנפק מרחם אמיה איהו מנבא עתידות קודם דייתון לעלמא. כל שכן קודשא ב"ה דידע כל דרין קודם דייתון לעלמא. דקדם דייתי כל בר נש לעלמא קדם יצירתיה מלאך הממונה על ההיא טיפה מעמידה וקב"ה גזיר עליה אם יהיה נביא או חכם או בעל מקרא ומשנה או מארי רוח הקדש או מארי בת קול דאתנהיג בת קול במילולא דיליה ויימא הלכה כפלוני. או אם יהיה טפש אבל רשע וצדיק לא קא גזר.  אע"ג דאבוי עבד ליה במחשבה רעה ועביד ביה מעשה דעביד ליה בנדה או בעריות או בכותית או בזונה או בשפחה אע"ג דקב"ה ידע דהוי בן רשע או ממזר קודם יצירתיה לא מני קב"ה על אבוי למעבד ליה בעריות או בנדות דהא (מני) [מנע] ביה באורייתא על הנדות ועל העריות הה"ד ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. והאי איהו דאמר נביא מפי עליון לא תצא הרעות והטוב מהו הרעות כו' אלא קב"ה לא גזר עליה דיהא צדיק וטוב. אלא קודם יצירתיה הוא ידע מחשבה דאבוי וקב"ה מחשבה טובה מצרפה למעשה האי איהו כל חד בפרט. ובגין דא הכל צפוי במחשבה. דקודשא [ב"ה] ידע מחשבתיה בישא. והרשות נתונה ליה לאדם במעשה. ואדם חב במחשבה ובעובדא וגרם לעלמא דאתדבקו באילנא דטוב ורע. ואיהו חזר בתיובתא ואתדבק באילנא דחיי. ובגין דכל דרין ביה תליין ואורייתא דיהב ליה יהב למשה וכל ישראל. וכל (נ"א ובכל) דרין אחזא ליה קב"ה דור דור ופרנסיו דור דור ומנהיגיו. ומנא לן דקב"ה יהב ליה אורייתא הה"ד [איוב כח] אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם.

איך מסתדר הזוהר עם עצמו? הרי גם הזוהר אומר שהכול היה כתוב מראש? זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד (ב) בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם דא"ר אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה,  או שאולי התורה לא הייתה כתובה עם שמות האנשים? הרי כתוב בתורה על נח וכתוב שצדיק יהיה? על אברהם היה כתוב שצדיק יהיה? או שלא היה כתוב שמם ורק לאחר מכן נכתבו השמות?

איך מסתדר הקשקוש הבא של הבראשית רבה עם זה שאלוהים אינו גוזר על האדם שיהיה צדיק או רשע? הרי אם יודע האלוהים מראש שאדם יהיה צדיק או רשע כבר נגזרה הגזרה? האם אדם יוכל לשנות את מה שאלוהים כבר ידע שיהיה?

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה ח אמר ר' ברכיה בשעה שבא הקב"ה לבראות אדם הראשון ראה צדיקים ורשעים עומדים ממנו, אמר אם אבראנו רשעים עומדים ממנו, לא אבראנו צדיקים היאך עומדים ממנו, מה עשה הקב"ה הפליג דרכן שלרשעים מכנגד פניו ושיתף בו מידת רחמים ובראו ה"ה כי יודע י"י דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד (תהלים א ו) מהו תאבד איבדה מכנגד פניו ושיתף בו מידת רחמים ובראו, ר' חנינא לא אמר כן, אלא בשעה שבא לבראות את אדם הראשון נמלך במלאכי השרת, אמר להם נעשה אדם, אמרו לו מה טיבו, אמר להם צדיקים עומדים ממנו ה"ה כי יודע י"י דרך צדיקים כי הודיע י"י דרך צדיקים למלאכי השרת, ודרך רשעים תאבד איבדה מהם, גילה להם שהצדיקים עומדים ממנו ולא גילה להם שהרשעים עומדים ממנו, שאילו גילה להם שהרשעים עומדים ממנו לא היתה מידת הדין נותנת שיברא.

אם האלוהים אינו קובע על האדם אם יהיה צדיק או רשע, איך יודע האלוהים אם האדם יהיה צדיק או רשע? הרי אם יודע האלוהים מלכתחילה שהאדם יהיה רשע, כאילו מלכתחילה קבע האלוהים שהאדם רשע או צדיק? או שאולי "מצפה" האלוהים שידיעתו תקרוס והאדם ישנה דרכיו ממה שקבע האל מלכתחילה?

איך מסתדרת הגמרא הבאה עם הנאמר ברמב"ם הלכות תשובה פרק ה ובזוהר חדש - תיקונים כרך ב דף צח עמוד א שאין יודע האלוהים או אינו קובע אם יהיה אדם צדיק או רשע מראש? תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כט עמוד ב אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע(ריבונו של עולם), מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע(ריבונו של עולם), הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו. חזר ובא לפני הקב"ה, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני. אמר לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו, אמר לו: חזור [לאחורך]. חזר לאחוריו, ראה ששוקלין בשרו במקולין, אמר לפניו: רבש"ע(ריבונו של עולם), זו תורה וזו שכרה? א"ל: שתוק, כך עלה במחשבה לפני. הרי עליית משה לקבל את התורה הייתה דורות/שנים לפני בואו של עקיבא, אם כך כיצד ידע האלוהים שעקיבא יהיה "צדיק"? 

לסיכום:

לאחר כל הפס' במסמך זה ננסה להבין האם יודע אלוהים אחרית כראשית כן או לא? לטעמי: האלוהים יודע אחרית כראשית!!! אחרת איך נביא יכול לומר מה יקרה בעוד מספר ימים או שנים? אבל ידיעה זו של האלוהים תלויה גם במעשיו של האדם, האלוהים יודע את כל הדרכים ואת כל האפשרויות להגיע לכל סוף סיפור, ועלינו מוטלת הבחירה באיזו דרך ללכת מבין כל האפשרויות, והבחירה בדרך נתונה בידינו, ובאיזה דרך יבחר האדם מבין כל האפשרויות אין לאלוהים ידיעה,

דוגמא:

יש לך מאה אלף דולר והחלטת לקנות רכב חדש, יש לך כל האפשרויות, אם תקנה רכב בכל הסכום, או תקנה רכב בחלק מהסכום, אם קנית בכל הסכום לא נשאר לך כסף, ואם קנית בחלק מהסכום, יש באפשרותך לעשות עוד דברים אחרים, גם ההחלטה באיזה סוג של רכב לבחור, תפגיש אותך עם אנשים שונים, בהנחה שאתה רווק, ובסוכנות אחת אתה יכול לפגוש סוכנת מכירות, ובסוכנות אחרת אתה יכול לפגוש סוכן מכירות, ואפשר להמשיך מכאן והלאה עד בלי סוף,

לכן: לסיכום(ממש ולא כמו קודם): אלוהים יודע ראשית ואחרית!!! אבל במיליארדי אפשרויות, ולכן ההחלטה היא של האדם, ללכת שמאלה, או ימינה, אלוהים יודע מה תהייה התוצאה בשני מצבים, התוצאה אינה שווה בשני הדרכים, בכל דרך שתבחר יש תוצאה אחרת והאלוהים יודע את כולן. הבחירה בין "טוב ורע" היא של האדם!