מאז שהסתלק הבעש"ט, לפני כמאתיים ושישים שנה, נכתב לא מעט עליו ועל אודות תורתו. באופן כללי אפשר למיין את הספרים הניצבים על המדף העוסק בתורת החסידות ובמייסדה לכמה ז'אנרים. ישנם ספרים מחקריים, המנסים לפענח את דמותו של הבעש"ט מבחינה היסטורית.
מחקרים אחרים מבקשים לעמוד על סוד קסמו והיקף השפעתו על קהלים גדולים, היום אפילו יותר מאי פעם בעבר.
לצד הספרות המחקרית נפוצים ספרים המתענגים על סיפורי חסידים ומשמעויותיהם המודרניות.
אליטוב ושרקי מבקשים בספרם להכיר לקורא את תורת הנסתר בדרך חדשה, המספקת מענה לצורך השוטף במסרים קצרים, מעוררים, מעודדים ומחזקים. ספרם הוא לא ספר עיוני למתקדמים וגם לא ספר סיפורי חסידים ובוודאי שאינו ספר מחקרי. זהו מעין ספר אימון אישי.
הם מזמינים את הקורא להכיר את קסם החסידות באמצעות פנינים קצרות, שיש בהן שילוב נינוח של סיפורים וביאורים אישיים בשפה עכשווית.
מתוך מאות תורות הבעש"ט האצורות אצל תלמידיו וממשיכי דרכו, בחרו אליטוב ושרקי מאתיים וחמישים תורות, וחילקו אותן לנושאים: אהבה, אמונה, מחשבות זרות, האדם. כפי
שמעידים העורכים, הם לא חיפשו את התורות שיש בהן חידוש וגם לא ביקשו להתחקות אחר הקו הרעיוני המקשר בין התורות.
הם ליקטו רק את התורות המציעות הדרכה לחיים. חיים של משמעות ושמחה.
הייחודיות של הספר מודגשת על רקע ההקשר הביוגרפי של הכתיבה. אליטוב ושרקי הם עיתונאים במקצועם. התורות הקצרות שמרכיבות את הספר פורסמו בעבר ברשתות החברתיות ועברו עריכה והתאמה למבנה של ספר. הן עלו כלשונן בתוך שטף החיים, בתוך העיסוק היומיומי והשוחק שלהם בזרם "האינסופי של פוליטיקה, חדשות וסערות העולם". ההקשר שבו נכתב הספר והרקע של המחברים מוסיף לתורות נדבך פיקנטי ועדכני.
הוא מלמד על חשיבות הרוח שלא במנותק מחיי השגרה העמוסים. הרוח חשובה ורלוונטית כשהיא משפיעה על החיים עצמם ומשגשגת בתוכם.
הספר ואופן כתיבתו מעידים כי תוכני החסידות אינם דורשים עצירה משטף החיים והם גם אינם מנותקים מהם. הם נועדו להפרות אותם ולעזור לקורא לחיות את חייו בעוצמה רבה הרבה יותר.
"צמאה לך" יכול להיות ספר מבוא לתורת הבעש"ט. הוא מתאים למי שמבקש שער אל תורותיו, ובעיקר מבקש למצוא את הרלוונטיות של אותן תורות בחיים המודרניים. לא פחות מכך
הספר יכול לעורר צימאון ולדחוף להמשך לימוד שיטתי ומעמיק בתורת החסידות.
