הכנת השטחים לפני החורףכללי:כ

המלצות לעיבוד שטחים לפני החורף

באופן כללי, כדאי להקדים ולבצע את עיבודי היסוד לפני תחילת הגשמים. כל דבר שנעשה ביבש הוא קל יותר ולעומת זאת עיבודים ברטוב הם בעייתיים וגורמים נזקים לקרקע.

בשנים האחרונות נתקלנו בבעיות של שארתיות קוטלי עשבים בקרקע ונזקים קשים לגידולים עוקבים. לכן יש לבחון היטב אילו תכשירים יושמו בגידול הקודם ומהן ההגבלות לגבי הגידולים הבאים במחזור, הרשומים בתווית התכשיר. במקרים בהם קיימת אפשרות, או חשש לשארתיות -  יש להיוועץ במדריכים ובאנשי החברה ולא להסתפק בהנחיות הרשומות בתווית.

בזמן זריעת הגידולים השונים חשוב לאסוף ולשמור על תוויות שקי הזרעים, למקרים של ברורים ותקלות שונות חו"ח! במקרה של מכסת זרעים לא תקינה (זרעים פגועים, זרעים זרים, או לכלוך) יש להפסיק מיד את השימוש במכסה זו ולהזמין מיד את נציג חברת הזרעים או המשווק.

הכנת השטחים:

מומלץ לעשות עיבודים שטחיים ככל האפשר - בהתאם לאפשרויות השונות של המשקים ובהתחשבות בשיקולי המחזור השונים. קיימת חשיבות להכנת מצע זרעים בהתאם לגידול הנזרע: שטחי (חיטה, בקיה), או מצע מפורר ומונחת היטב לזריעת תלתן ואספסת. בנוסף קיימת חשיבות רבה לעיבודים משמרים, טיוב הקרקע ושמירה על מבנה ופוריות לאורך שנים. דוגמת עיבודי יסוד מיותרים לעיתים, דוגמת החריש שמעבר להוצאה הכספית הגבוהה, גורר אחריו סדרת עיבודים שוחקים בדרך להכנת מצע הזרעים לגידול שאחריו. גם פליחה שטחית של הקרקע (דיסוק, קילטור כבד) צריכה להישקל בהיבט של הכנת המצע והדרך האפשרית להימנע מההחלקה. זהו עיבוד שוחק ביותר הגורם לאיטום פני השטח ובהמשך לנגר וסחיפת קרקע מוגברת בגשמים המוקדמים.

 מומלץ לשקול עיבודים מעמיקים (משתת או חריש) כאשר נתקלנו בבעיות שונות בעונה הקודמת דוגמת: שיבוש בעשבייה, מזיקים, נזקי הידוק קרקע ושאריות קוטלי עשבים. אפשר שהעיבוד המעמיק יבוא כחלק ממחזור רב שנתי: שילוב שטחי פלחה ושלחין, שטחי ירקות וכו'. יתכן וחלק מהאמור כבר אינו רלוונטי לעונה זו – שכן מרבית העיבודים המעמיקים במירב השטחים, התבצעו בתחילת הקיץ.

בשטחים המיועדים להיזרע לתוך השלף באפס עיבוד (No Till ), יש להקפיד ולשמור על ניקיון מעשבים במהלך הקיץ והסתיו. בחירת השטחים תתבצע בהתאם למחזור הגידולים, אפשרויות העיבוד, שיפוע השטח ובעיות עשביה ומזיקים שעלו במהלך העונה הקודמת.

עשבייה שעלתה וצמחה במהלך הקיץ, או בעקבות גשמים מוקדמים – מומלץ להשמיד בריסוס גלייפוסט (ראונדאפ ודומיו) בחיזוק תכשירים נוספים, עד בסמוך לזריעת החיטה ושחתות החורף. באם רוצים להשמיד את העשבים באמצעות קלטור אחרי הגשם, יש לעשות זאת עם קלטרת  המצוידת בכפות אווז ורגליים מתאימות. אפשר לבצע זאת גם על ידי דיסקוס קל ומשדדה.

חיטה:

כללי: בתכנון המזרע יש להתחשב בייעוד השטח: גרגרים, תחמיץ, או דו - תכליתי. בחירת הזנים השונים תתבצע ע"פ תכונותיהם כגון: בכירות\אפילות, התאמה לתנאים קשים, נטייה לרביצה וניסיון המגדל והעדפותיו בשטחי המשק המסוים. באופן כללי מומלץ ולהרחיב את השימוש בזנים בכירים ובינוניים, המתאימים יותר לאזורנו. באזורים דוגמת שיפעה והאדמות האפורות, מחנה גדעון ורמת צבאים, שטחים רדודים ברמת סירין ובכוכב הירדן – האמור לעיל מקבל חשיבות יתרה, כאשר אין בידינו אפשרויות השקיה. במקרה כזה מומלץ לבחור בזנים הבכירים, או בזנים המתבלטים בכושרם למלא גרגר בתנאים קשים.

בחירת הזנים הטובים לגרגרים תיעשה גם בהתחשב ביכולת ההשקיה באביב למילוי גרגר. בכל מקרה מומלץ לכל משק להשאיר אפשרות קציר גם לתחמיץ, מטעמי פיזור סיכונים ואפשרויות ההשקיה הנ"ל.

יש להכין מצע זרעים  המאפשר זריעה מדויקת לעומק של 3 ס"מ. אין לזרוע לעומק רב מ- 4 ס"מ, בכדי למנוע קשיי הצצה והתבססות נבטים.

גשמים מוקדמים היורדים לפני הזריעה הם ברכה משמים, אך עשויים לגרום להיווצרות קרום ולהצצת עשבים. לשבירת הקרום מומלץ להשתמש בקלטרת קונסקילד – בתנאי שאין עשבים או שהנבטים עדיין קטנים. חשוב לתת לשכבת הקרקע העליונה (6 ס"מ) להתייבש לפני המשך הזריעה. אחרת נקבל את התמונה המוכרת של נביטה והצצת החיטה בכתמים, בפסים ובפיזור בלתי אחיד בשדה - דבר שיקשה עלינו בהמשך הגידול (הדברת עשבייה ודישוני הראש). הדבר נכון לזריעות המוקדמות של נובמבר. בזריעות מאוחרות, כאשר עומק ההרטבה מספיק לנביטה, הצצה והתבססות השטח – מומלץ לקלטר ולזרוע מיד לרטוב.

בשני תתי – אזורים: בקעת יבנאל וכוכב הירדן קיימת נגיעות מתמשכת בזיבלית הקמה. מומלץ לבחון עיטוי זרעים כאפשרות נוספת למלחמה הקשה והארוכה במזיק בעייתי זה.

דישוני היסוד: רמת זרחן מינימאלית נדרשת, בבדיקות לעומק 20 ס"מ: בחיטה 10 ppm ליבולים של עד 400 ק"ג/ד' ו- 12 ppm ליבולים גבוהים יותר ולשחתות. כאשר התוצאות נמוכות יותר כדאי להוסיף כדלקמן: באם הרמה ההתחלתית גבוהה מ-6.0 ppm , אזי יש להוסיף 1.5 יח' זרחן (6.0 ק"ג/ד' סופר פוספט) להעלאת כל 1.0 ppm, עד לרמה הרצויה. כאשר תוצאות הבדיקות נמוכות מ-6.0 ppm, נדרשות 2 יח' זרחן עבור כל 1.0ppm חסרים, עד 6.0 ppm . אפשר לדשן בדשן מורכב כלשהו ביישום לפני הזריעה, או בעזרת הדריל במהלך הזריעה. את הזרחן רצוי להצניע עמוק ככל שניתן, כיוון שאינו נע בקרקע. באזורים בהם הגשם המנביט עלול להרטיב רק שכבת של סנטימטרים בודדים קיימת מגבלה של מספר יחידות הדשן (בעיקר החנקן) כאשר מדובר על דישון בפס הזריעה (אין בעיה כאשר יחידות הדישון ממוקמות בין יחידות הזריעה).

חנקן – בהתאם למחזור ופוריות הכרב. מומלץ שלא לוותר על דישון יסוד גם בכרבים של ירקות, או אחרי מטעים, שכן לחנקן חשיבות רבה בשלבי הגידול הראשונים של הצמחים (התבססות, צימוח ראשוני, הסתעפות והתמיינות). המנה המומלצת היא 6 - 10 יחידות.  במקרה של כרבים פוריים במיוחד, אפשר להקטין את המנה המומלצת לחצי ואת היתרה להשלים בדישון הראש. במשקים הנוהגים לחסוך את דישון היסוד, בכרבים הפוריים במיוחד (בננות, תבלינים), מומלץ לעשות זאת בשנה הראשונה בלבד ובהמשך לחזור ולדשן ביסוד ובראש כמקובל.

כל האמור לעיל בנושא דישוני היסוד הוא נכון וראוי, אלא שהתייקרות הדשנים מעמידה בספק את יכולתנו לקיים זאת במלואו. עלינו לשנות ממנהג השנים האחרונות ולהתייחס לכל נושא הדישון באופן שונה כמוצע להלן:

1. לעבוד בדיוק ויעילות מירביים: דיוק בהמלצות ובהחלטה כמה לדשן ביסוד, תוך התחשבות מקסימאלית בכרב.

2. בחירת יחידת החנקן הפחות יקרה, בהתאם לאפשרויות היישום של המשק.

3. העברת חלק מכמות החנקן המתוכננת לדישון ראש.

דישון הראש יתבצע בסיוע בדיקות בגיל 3 – 4 עלים וייקבע בהתאם לכמות המשקעים והתפתחות השטחים.

מומלץ להתחיל לבחון אפשרויות דישון נוספות בפלחה, דוגמת זבל שעבר קומפוסטציה חלקית ואו חומרים אורגניים אחרים. מאמר מסכם בנושא מאת אשר אייזנקוט התפרסם בחוברת "ניר ותלם" מס. 9, גליון אוגוסט 2008 .

עומד הצמחים ושיעור הזריעה: השאיפה היא להגיע לעומד של 180 – 250 צמחים למ"ר. שיעור הזריעה והעומד בכל חלקה מתבססים על כושר ההסתעפות של הזן, תנאי השטח (רגביות), תת האזור וניסיון המגדל. באזורים פוריים נזרע לעומד נמוך יותר ונתבסס על כושר התפצלות גבוה יותר של הצמחים. לחילופין באזורים הידועים בהסתעפות גרועה נזרע בשיעור גבוה יותר. בשטחי הבעל נכוון לעומד נמוך יותר שיאפשר לכל השיבולים להתמלא. שיעור הזריעה הסופי ייקבע על פי משקל האלף של הזן וכל השיקולים הנ"ל.

תחמיץ ושחת: את השטחים המיועדים יש להכין בקפידה: שטח מעוגל וללא אבנים. מועדי זריעה מתחילת נובמבר (הזנים האפילים) ואמצע עד סוף נובמבר .

הזנים הבכירים: זהיר, רותם, יובל, 362, AG-12.

בינוניים: נירית, גדרה, נגב.

אפילים: גליל, גורן, אריאל, רותה, תשרי, שוהם.

גרגרים: מועדי זריעה של אמצע עד סוף נובמבר.

רשימת זני החיטה מורכבת מ- 3 קבוצות:

1. אין לזרוע לצורך גידול גרגרים לקמח: גליל, תשרי, שוהם, גורן.
2. מומלץ לזרוע כזנים "חזקים יותר":ברניר, זהיר, רותם, בית השיטה, בית שאן.
3. מומלץ לזרוע כזנים "חזקים פחות": ניתן לזרוע תוך שימת דגש יתר על התפתחות הגידול וניטורו: גדרה, יובל, נירית, נגב, 362, AG-12.

הזנים הבכירים: זהיר, יובל, בית השיטה, בית שאן, 362, AG-12 ורותם.

הזנים הבינוניים: בר ניר, גדרה, נירית ונגב.                                      

מבין כל הזנים, הזהיר, היובל וה- AG-12 הם הבכירים ביותר. לפיכך הם עשויים להתאים גם לזריעות מאוחרות. לנירית, 362 וליובל כושר מלוי גרגר בתנאים קשים. הזנים רותם, זהיר, גדרה, נגב, בית השיטה, בית שאן ובר ניר מתאימים לכרבים פוריים יותר (אפשרות לתוספת השקיה) - ע"מ להגיע ליבולים הגבוהים, שזנים אלו יכולים להניב. יתכן ותידרש השקיה למילוי גרגר בעמק בית שאן. את הזנים והקווים החדשים באזורנו רצוי להכניס לחלקות תצפית במשקים בתאום אתי, על מנת שנוכל לעקוב ולהתרשם מהם. בבחירת זני הגרגרים המסחריים מומלץ להתחשב בתכונות איכות הזנים ורגישותם למחלות עלים, בנוסף ליבול. קיים חומר רב בנושא (מאמרים בגן שדה ומשק , ניר ותלם, מבחני הזנים ואתר שה"מ) ובנוסף חשוב לשלב את הניסיון המצטבר של המשקים באזור, באשר להתאמתם של הזנים לתנאים השונים.

שיבולת שועל: בשיבולת שועל קיימים שני זנים: סאיה 4 וסאיה 6. האחרונה אפילה יותר, ולכן נקצרת מאוחר יותר – לשיקול כנ"ל בהתאם לתנאי האזור. מועד הזריעה – ראשית עד סוף נובמבר כשהיעוד לשחת.  עומק זריעה  3-2 ס"מ.

קטניות:  בהתאם לניסיון המצטבר בשנתיים האחרונות, מומלץ לנצל את דחיית הזריעה ולטפל בעשבייה בסמוך לפני הזריעה, על ידי הקמלה בגלייפוסט (ראונדאפ ודומיו) וחיזוק בתכשירים נוספים. וכך ע"י זריעה לשטח נקי מעשביה, אפשר שנקבל יתרון של הגידול ונהיה גמישים יותר בהדברת העשבים.

בקיות: מועדי הזריעה: תחילת עד אמצע דצמבר – אחרי זריעת החיטה.

הזנים: שדות ופופני. הזן שדות בכיר מהזן פופני ב-10-14 יום.

תלתן תבור: חשיבות להקפדה על מצע זרעים מיושר ומפורר היטב וזריעה שטחית. ניתן לזרוע תלתן באפס עיבוד, או בדריל רגיל, תוך הקפדה רבה על עומק זריעה של 1-2 ס"מ.

מועד זריעה: אמצע דצמבר עד תחילת ינואר. זריעה מוקדמת אינה רצויה, עקב הנגיעות הקשה באסכוחיטה במזרעים המוקדמים ובחלקות פוריות הגברת הנטייה לרביצה.

אספסת: הכנת שטח קפדנית, אחרי שלוקחים בדיקות קרקע ומשלימים מחסורים בזרחן ואשלגן.

הזריעה מסוף אוקטובר ועד אמצע נובמבר, בהתחשב באוכלוסיות המזיקים (בעיקר לפיגמה ופרודניה). השטח צריך להיות מונחת ומוחלק היטב. הזריעה שטחית לעומק של כ – 1.0 ס"מ.

אחרי הזריעה יש לעגל ולהשקות מנה ראשונה של 50 קוב\לדונם. אח"כ להמשיך בהשקיות הנבטה קטנות (20-30 קוב) כל 3-4 ימים, עד להתבססות מלאה של השטח, או עד בוא הגשמים.

בשטחים המבוגרים: חשוב להקפיד בטיפולים כנגד הנברנים.

                                
                                              נאחל לכולנו שנה של עשייה של ברכה בעמלינו

  עמרם ילוז - ע.י בע"מ