בזמנים לא זמנים, תוך גניבת זמן מעצמי, התמסרתי לקריאת ספרך,

זה עתה סיימתי את הקריאה בהתרגשות רבה.

זה קרה אחרי שסיימתי לאחר חודשים רבים ( אני שיאן גינס בקריאה איטית )

קריאת ספרו של סופר מפורסם בנושא מאוד דומה ( צירוף מקרים )

אין להשוות בין 2 הספרים לטובתך.

השכלת לשמור על מרכיבים שמגרים את הקורא לקריאה רצופה,מסתקרנת.

הרעיון לשתול את סיפור העלילה בפי הגיבורה, מקורי מאוד.

זהו ספר זכרונות ספרותי, שגרעינו אמת וקליפתו דמיון, העושה את ההבדל

בין כתיבת עדות  לבין ספרות. השפה הנקוטה מגביהה את איכותו.

המתח הקיים בלא מעט פרקים, תיאור הדמויות, לרבות הגיבורה ובעלה,

מערכת היחסים המשפחתית, כתיבה אסוציאטיבית, לפחות בחלקו הראשון

של הספר, הצלת חייה של הגיבורה על חודו של זמן, הקליטה בארץ,

ההשוואה בין כאן לשם, והצער שהחכמים בבני עמנו היו המיעוט, אלה

שמילטו נפשם בעוד מועד,שלא לדבר על אלה שהיו כאן וחזרו לשם.

ועוד לא כתבתי את מעלותיו האחרות של הספר.ספרך ראוי לאמונם של

קוראים רבים.





אורה אחימאיר על "עקבים בחול"

שלום ציפי,

תודה על הספר ותודה על ההקדשה, שמחנו מאוד לקבל, נשמח לארח אירוע לכבוד הספר שלך, עשו כך לכבוד הספר שלי ועכשיו תורך.

בתוך יום סיימתי לקרוא - הספר קצר, אני קוראת מהר והוא קריא עד מאוד, זורם ומעניין.  הוא קרוב לסוג הספרים שעוסקים ביחסים לא פתורים בין אמהות ובנות כשההיבט המעניין הוא השמעת הסיפור מפי האם. זה די נדיר, כל הספרים שאני מכירה מושמעים מפי בנות. 

אני חושבת שהיבט זה יעורר עניין (אם כי בסופו של דבר הבת היא הכותבת). אהבתי את הצניעות של הסיפור - הספר הוא על חיים יומיומיים של אנשים רגילים בתקופה מסוימת ודרך היום יום הזה משתקפת הווייה נרחבת של געגועים לאירופה, השואה והיעלמותן של משפחות. מרגישים שהכותבת היא מורה,  בגלל הערות השוליים שמבהירות מושגים כמו הגנה, רומל, מלחמת סין יפן ועוד. בסופו של דבר יש תחושה שהספר נכתב בשביל המשפחה וקורא מבחוץ חש אסיר תודה על שהרשו לו להציץ פנימה. הסוף ממש מרגש.

הספר כתוב וערוך היטב, העברית יפה, אין כמעט ספר שלא נתקלים בו בטעויות - אצלך לא מצאתי, זה הישג.

ספר חדש הוא תעלומה, קשה לנבא לידי מי יגיע -  אני מאחלת לך הצלחה רבה  והרבה קוראים אוהדים,

תודה ששלחת ולהתראות, 

אורה (קוראת אוהדת)






עבור לביקורת בדף הבא: רבקה הורנשטיין על "עקבים בחול"