על \"סערה בעולם הדממה\" מאת אלי רווה
ציפי לביא כתבה ספר "סערה בעולם הדממה" (הוצאת תמוז), שנקרא בנשימה עצורה אחת. מהדף הראשון הספר תופס אותך בבטן ואתה זורם איתו כמו עם נחל איתן בנתיב החיים המפותל של אביבית (הגיבורה) עד הדף האחרון. הספר מותח ומרתק.
הגיבורה החירשת מתקשרת יוצא מן הכלל עם הסביבה החיצונית הן בחושיה המפותחים והן דרך בתה רבת הכשרונות והנפלאה (הלוואי על כולנו ילדים כאלה).
בדרך כלל נמצאת הגיבורה בסביבה של אנשים שומעים: בבית הספר, בעבודה, במקום מגוריה (מדי פעם מבקרת במועדון של לקויי שמיעה). זו סביבה אוהבת, אוהדת ומפרגנת, גם אם בתחילה היא לא כזו, הרי כל מי שלומד להכיר את אביבית הופך לכזה. גם אמה ובמיוחד בעלה לשעבר עושים תפניות של מאה ושמונים מעלות! הסופרת היא בעלת שליחות בקובעה, שגם אם אנחנו מסתייגים מהנכים, כאשר נלמד להכירם, נלמד לאהבם! אינני מופתע מהמלצתה הסמוייה של הסופרת, מכיוון שהיא הגיעה לכתיבת הספר מהוראת ילדים לקויי שמיעה. ציפי, אשר חינכה דורות של תלמידים, תחנך את גיבוריה הספרותיים ואת קוראיה.
זהו ספר נפלא ומתאים גם לקבוצת גיל של בני נוער. דרך הכתיבה הלא מתנשאת, הנושא יוצא הדופן והגיבורים המשרים אווירה של אופטימיות.
אוכל לקבוע בצניעות – כמי שכתב מספר ספרים לבני הנוער – שאם ייעשה הפרסום המתאים, הספר "סערה בעולם הדממה" יזכה להצלחה רבה גם בקרב קבוצת גיל זו.
