הָאֲתָר שֶׁל יוֹנִית
לֵב אֶבֶן
אָהַבְתִּי וּפָגַעְתָּ,
זֶה כָּאַב..
דִּמְעוֹתַי נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים
עַל לוּחַ לִבְּךָ
הֶעָשׂוּי אֶבֶן.
רָצִיתִי לוֹמַר
הַכֹּל בְּסֵדֶר .
אָמְנָם לֹא הִקְשַׁבְתָּ
אַךְ תֵּדַע,