|
דמעה לדמעה
כשמחיתי דמעה ראשונה, שנבעה משולי העין, וזלגה במורד הלחי, קראתי לה על שמך. חרזתי לה דמעה נוספת, דמעה מלוחה.
ממקור הדמעות נבעו שלישית ורביעית עד בלי סוף. כואבות, נפרדות, אחת לאחת צרפתי אותן לשרשרת פנינים מקסימה, וכולן היו מקהלה מזמרת, שקראו בשמך.
|