פּוֹשֵׁט יָד כֵּן אוֹ לֹא ?
בְּקֶרֶן רְחוֹב מְיֻחָד
יוֹשֵׁב רֹב רֻבּוֹ שֶׁל הַיּוֹם
בְּלֵית בְּרֵרָה מְקַבֵּץ נְדָבוֹת,
אֲנָשִׁים רֵיקִים מִתֹּכֶן
לוֹטְשִׁים מַבָּט
חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי מְשֻׁגָּע וְשִׁכּוֹר,
אֵינָם מוּדָעִים עַד כַּמָּה
כּוֹאֵב אֲנִי,
חָשׁ שָׁם הֲכִי הֲכִי קָרוֹב
לַבֵּן שֶׁנִּלְקַח מִמֶּנִּי
בִּדְמִי יָמָיו.