|
מִפְגָּשׁ שְׁנָתִי
בִּסְחַרְחֶרֶת הַקִּיּוּם מֻכַּת הַגּוֹרָל הָרוּחַ הֵפִיצָה מִלִּים לְאַלְפֵי צְלָלִים אֲפֵלִים, דּוּמִיָּה מְעִיקָה לֹא מַזִּיקָה עוֹטֶפֶת אֶת שְׂדוֹת הַקֶּטֶל, הָאֱמֶת נִשְׁקֶפֶת מֵחֲרַכֵּי הַיֶּרִי שֶׁנָּדַמּוּ לָעַד, בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת הַדְּמָעוֹת זוֹרְמוֹת נִקְווֹת בְּאַגָּן הַשִּׁכְחָה.
|
|
|