|
יָשַׁן בִּתְנוּחָה עֻבָּרִית
חֲלוֹם יָשָׁן נוֹשָׁן ,
אֲרוּחַת עֶרֶב דְּשֵׁנָה
אִשָּׁה חֲבוּקָה לְיַד .
שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית בְּחַסְדָּהּ
שׁוֹלַחַת לוּ קַרְנִיִּים
מֵבִין הָעֲנָנִים
לְטַאטֵא מִמֶּנּוּ קֹר.
בְּנִעְנוּעַ כָּתֵף
מִתְעוֹרֵר עַל סַפְסָל עָזוּב
לְעוֹד יוֹם סוּמָא
בִּבְלוֹאִים הַמִּכְסִים אֶת הַגּוּף.
|