כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מֵעַל הֶהָרִים
צֶבַע הַשָּׁמַיִם מִתְחַלֵּף לוֹ מִכָּתֹם לְכָחֹל,
עוֹמֶדֶת בַּמִּרְפֶּסֶת רוֹאָה אֶת נִצְנוּצֵי הַבֹּקֶר הֶחָדָשׁ
הַמְּסַמְּנִים תְּחִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם חָדָשׁ בְּעוֹלָמֵינוּ.
יֵשׁ לוֹ לַבֹּקֶר אֶת רֵיחוֹ שֶׁלּוֹ וְאֶת צְבָעָיו הָרַכִּים
הַמְּסַמְּלִים לָנוּ אֶת פַּשְׁטוּתָם שֶׁל הַחַיִּים,
שֶׁהֲרֵי מַה יֵשׁ לָנוּ בָּהֶם?
אֶת הַיְּדִידוּת, הַחֲבֵרוֹת, וְהָאַהֲבָה
שֶׁנִּדְמֶה שֶׁכֻּלָּם יַחַד הֵם מַהוּת הַחַיִּים
לָהֶם אָנוּ כְּמֵהִים.
.JPG)
