דלקת מפרקים (Arthritis): מנגנונים פתופיזיולוגיים והתערבות תזונתית מבוססת מחקרים

מבוא: הבנת הדלקת המפרקית

דלקת מפרקים (Arthritis) מהווה קבוצה הטרוגנית של הפרעות רפואיות המאופיינות בנזק מבני למפרקים, כאבים כרוניים והגבלה תפקודית. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-350 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מצורה כלשהי של דלקת מפרקים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב אוכלוסייה מבוגרת.

סיווגים עיקריים של דלקת מפרקים:

1. אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis, OA) – ניוון פרוגרסיבי של הסחוס המפרקי, הקשור לגיל, עומס מכני ופגיעות קודמות.

2. ראומטואיד ארתריטיס (Rheumatoid Arthritis, RA) – מחלה אוטואימונית המערבת דלקת סינוביאלית כרונית והרס מפרקים.

3. דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) – קשורה למחלת הפסוריאזיס ומתבטאת בדלקת מפרקים ודגנרציה של רקמות חיבור.

4. גאוט (Gout) – הצטברות גבישי חומצת שתן במפרקים, הגורמת לדלקת חריפה.

פתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים: תפקיד הציטוקינים הפרו-דלקתיים

במצב של דלקת מפרקים, מתרחשת הפעלה כרונית של מערכת החיסון, עם שחרור מוגבר של מתווכים דלקתיים כגון:

• TNF-α (Tumor Necrosis Factor Alpha) – מעודד פירוק סחוס וספיגת עצם.

• IL-1β ו-IL-6 – מגבירים ייצור פרוסטגלנדינים (PGE2) הגורמים לנפיחות וכאב.

• מטריקס מטלופרוטאינזות (MMPs) – אנזימים המפרקים קולגן וסחוס.

התערבות תזונתית במניעה וטיפול בדלקת מפרקים

1. חומצות שומן אומגה-3: מנגנון אנטי-דלקתי

מחקרים קליניים (כגון זה של Calder et al., 2017) מצביעים על כך ש-EPA ו-DHA מדגים שומניים (סלמון, מקרל) מעכבים ייצור לויקוטריאנים (LTB4) ו-ציטוקינים פרו-דלקתיים.

• מינון מומלץ: 1-3 גרם ליום (במקרים של RA).

2. פוליפנולים ונוגדי חמצון: עיכוב NF-κB

• כורכומין (Curcumin) – מעכב את מסלול NF-κB, האחראי לשפעול גנים דלקתיים (Menon & Sudheer, 2007).

• רזברטרול (Resveratrol) – נמצא בענבים ויין אדום, בעל השפעה מדכאת על COX-2.

• קוורצטין (Quercetin) – פלבנואיד המצוי בתפוחים ובבצלים, בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה.

3. פרוביוטיקה ומיקרוביום מעי: הציר Gut-Joint

מחקרים עדכניים מראים קשר בין דיסביוזיס במעי להחמרת דלקת מפרקים אוטואימונית (Scher et al., 2015). מזונות מותססים (כמו קפיר, קימצ'י) עשויים לשפר את הרכב החיידקים הפרוביוטיים.

4. ויטמין D וסידן: חשיבות במניעת אוסטאוארתריטיס

מחסור בוויטמין D (25(OH)D < 30 ng/mL) נקשר לסיכון מוגבר ל-OA ו-RA. מומלץ לבדוק רמות בדם ולתסף בהתאם.

מזונות מעוררי דלקת שיש להימנע מהם

1. חומצה ארכידונית (מבשרי בשר אדום ומוצרי חלב) – מעודדת ייצור PGE2 דלקתי.

2. סוכרוז וגלוקוז-פרוקטוז (ממשקאות ממותקים ומזון מעובד) – מגבירים AGEs (Advanced Glycation End-products) התורמים לנזק מפרקי.

3. גלוטן (בחולי צליאק או רגישות לגלוטן) – עלול להגביר חדירות מעי ודלקת מערכתית.

טיפולים אינטגרטיביים: שילוב של רפואה קונבנציונלית וטבעית

בעוד שתרופות כמו מטוטרקסט (MTX) ו-NSAIDs מהוות טיפול ראשוני, שינויים תזונתיים יכולים להפחית תלות בתרופות ולשפר את איכות החיים.

לסיכום: איך ניתן לשלוט בדלקת מפרקים דרך התזונה?

המחקרים האחרונים מוכיחים כי לתזונה אנטי-דלקתית השפעה ישירה על:

• הפחתת מדדי דלקת (CRP, ESR).

• שיפור תפקוד מפרקים.

• האטת התקדמות המחלה.

רוצה תוכנית טיפול מותאמת אישית? פנה למומחה!

אם אתה מחפש גישה מדעית וטבעית לניהול דלקת מפרקים, קובי עזרא, מומחה לרפואה נטורופתית ותזונה קלינית, מציע ייעוץ מבוסס מחקרים הכולל:

• אנליזות דם מתקדמות (כולל סמנים דלקתיים).

• התאמת תוספי תזונה פרטניים (אומגה-3, כורכומין מרוכז, ויטמין D).

• תזונה אנטי-דלקתית מותאמת גנטית ואורח חיים.

📞 לקביעת פגישה: 052-8567140
✉️ אפשרות גם לייעוץ אונליין למטופלים מחוץ לאזור המרכז.

הגיע הזמן לקחת שליטה על הבריאות שלך – צור קשר עוד היום!