"...ממרום גילו ונסיונו, מזווית ראייתו-שמיעתו העכשווית, יגאל בשן פישפש ברפרטואר השירון הישראלי ובחר לשיר שירים שעושים לו את זה. מקדם הצלחה באלבום קאברים תלוי במה שיש לך להביא מעצמך לשיר מוכר כדי שהגרסה תחזיר את השיר לחיים חדשים. לא עוד שיר לשירה בציבור. נדמה לי שיגאל בשן חתר להגיע לאלבום כזה - שאינו עוד אלבום של קאברים לשירה בציבור. מקדמי הצלחה: בחירה אישית של שירים ועיבודים שיעניקו לכל שיר זווית מיוחדת.
העיבודים – מגיעים מהבנת נפש המבצע ורוח השירים, יוצאים מצניעות יפה.
אני מאמין שפה יש לי פגישה (לאין קץ) עם יגאל. עשה לי את זה".
(יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"ליגאל בשן אלבום חדש יפייפה עם שירים מוכרים והקול..." (רבקה מיכאלי, רדיו ללא הפסקה - 103FM, 4.12.09).
"אלבום חדש ליגאל בשן, אני לא יודע אם המילה חדש היא המילה המובהקת כשמדובר באלבום עם שירים של פעם אבל
בחיים החדשים שיגאל בשן מעניק להם הם כמו נולדים באוזנינו מחדש..."
"יגאל בשן מחדש את מיטב הקלאסיקה שלנו... נשיקת נוסטלגיה שמזכירה לנו את הימים שפשטות לא נחשבה
למילת גנאי..." (אבי אתגר, רשת ב', 5.12.09)
"יגאל בשן עם דיסק חדש שנקרא "פגישה לאין קץ" השירים היפים שעליהם הוא גדל
אחת מההפקות המשובחות שהגיעו אלינו לרדיו בשנה האחרונה בקרוב הופעה חגיגית
וואי ואי אפשר להפסיק להקשיב לקול המלטף הזה". (סי היימן, רשת ג', 27.12.09).
"תכף בן 60, עם קריירה שנמשכת יותר מ־40 שנה ואחרי 30 אלבומים, יגאל בשן מוציא אלבום חדש ובו חידושים
לשירי ארץ ישראל הישנים שהוא אוהב. העיבודים וההפקה המוסיקלית הם של הגיטריסט דורון מזרחי, צעיר בן 26
שלקח את הקלאסיקות לכיוון קצת ג'אזי, קצת בלוזי. עם שירה קוּלית, לא מתאמצת, בשן מוכיח שהוא לא איבד
מאומה מיופי קולו ומיכולת האינטרפרטציה שלו". (יואב קוטנר, ישראל היום, 3.1.10).
"כן הם שוב חוזרים אלינו הימים הארוכים העצובים ומחזירים אלינו גם את יגאל בשן עם אלבום חדש
שמוקדש לשירים היפים מפעם בביצועו". (יורם רותם, גלי צה"ל, 5.12.09).
לבשן יש עוצמת קול אדירה. הוא זמר מצוין... ההפקה המוזיקלית של דורון מזרחי חדישה ועשירה...
הוא מבצע נפלא את "השעות הקטנות של הלילה", את "זמר אהבה לים", את "בית הערבה" ואת
"עין גדי". (ערן אלדר, זמן תל אביב-מעריב, 11.12.09).
"באלבומו החדש שלו בחר בשן לבצע מחדש קלאסיקות של הזמר העברי, תוך שהוא מעניק לכל שיר
טוויסט מוזיקלי מעניין". (דפנה לוי, לאשה, 28.12.09).
"הימים הארוכים העצובים"-
לא יודע איך להגדיר נוסטלגיה, אבל מה שעשה כאן המעבד הצעיר דורון מזרחי (27) ל"הימים הארוכים העצובים" של אריק איינשטייין ושלום חנוך הוא נוסטלגיה. צלילי מיתר בפתיחה נשמעים כמו מסרט רומנטי משנות החמישים. יגאל בשן עמעם אורות, דמיין בעיני רוחו אהבה ישנה ושר: "שוב אשכב לבד בוהה בעננים/ בואו חזרה ימים טובים"
לשכב לבד לבהות בעננים, לחזור אל הימים הטובים. אידיאליזציה של העבר? אני לא מאלה שסוגדים למחוזות העבר, שאומרים - פעם היו ימים טובים יותר. אבל התחושה הזו שמגיעה מהשיר מעוררת געגועים למשהו שנפשך יוצאת אליו.גם אני דורש את שובם של ימים טובים כלשהם מהעבר - במיוחד אחרי הטון החם של בשן, שמתנה אהבים עם המילים, והעיבוד הזה שמעלה אותם באוב. (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"הימים הארוכים העצובים" זוכה לעיבוד גאזי קלאסי, שמזכיר פסקול של סרטי נואר. שירתו של בשן משובחת וקולו המעושן מלטף את השיר ומעניק לקלאסיקה האריק-איינשטנית ארומה רומנטית.. (ישי ויסמן, פנאי פלוס, 10.12.09).
"תלבשי לבן"-
נכתב על-ידי נעמי שמר ליוסי בנאי במקור. יוסי בנאי לא לקח אותו בסופו של דבר לרפרטואר שלו.
דורון התקשר אל יגאל, יגאל לא ידע מה לעשות עם השיר בשל המקצב שלו, שלושה רבעים
יגאל אמר לו שחסר לו בשיר הזה קצת חיוך, רצה שהשיר יהיה מואר יותר ואז הציע לעשות אותו במקצב של ארבעה רבעים, ישראלי פאנקי.
העיבוד שעשה לו דורון גורם ליגאל לחייך כל פעם שהוא שומע אותו
יגאל מאוד אוהב את השיר הרגיש צורך לעשות אותו יותר מחוייך מהביצוע המקורי.
"תלבשי לבן" (נעמי שמר) קצב פופ קליל מאיץ, אלתור חשמלית. סווינג. מיוחד. אפילו מפתיע.
(יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"פגישה לאין קץ"-
אבי אתגר מספר על השיר: השיר אולי היפה ביותר בעברית המילים של נתן אלתרמן
שיר אהבה הנפלא הזה, יש כאלה שאומרים שהוא נכתב על אהבת השירה, על אהבת המוזה והספרות... נתן אלתרמן בדרכו במטבעות הלשון שהוא יוצר, כאן כ"נשיקת טבחת" מהי טבחת? אולי טבחית? ומהי "פתאומית לעד" דבר והיפוכו.
אנחנו יודעים שאלתרמן אהב לשבת בבקרים אולי גם בלילות בבתי הקפה,
ידועה האנקדוטה הזו שניגש אליו מלצר בבית הקפה "כסית" אולי מוקדם בבוקר ואומר לו "אדון אלתרמן מה תשתה וודקה, ווסקי או קוניאק?"
אלתרמן מרים את עיניו מהעיתון ואומר לו " הסדר לא חשוב"
בפעם הראשונה שיגאל שר אלתרמן היה בתקופת הלהקה הצבאית - "מיכל ומיכאל", דואט עם עדנה לב.
שיר שיגאל גדל איתו מאוד הפריע לו במשך השנים שבפזמון שלו הקצב שבור באמצע
זה היה סגנונם של היוצרים אז תמיד רצה ליישר את השיר הזה ויושרו ההדורים
לטענתו של יגאל עד שלא שרים את אלתרמן לא יודעים עד כמה המילים יכולות להיות כמו פלסטלינה בפה.
חלק מהרצון של יגאל לעשות את האלבום הזה (פגישה לאין קץ) הגעגוע לשפה
שהיא הדבר הכי חשוב מבחינתו בתרבות הישראלית או בכל תרבות.
לדברי יגאל, "אנחנו קצת מאבדים את השפה,כי נוצר פה איזה סגנון דיבור.
ישנה מילה עתיקה שאנחנו קוראים אותה "צבר", הם הביאו חיתוך דיבור, סגנון דיבור והביאו הגייה... פתאום אנחנו קצת בורחים ומרשים לעצמנו היום וזה בסדר גם לחפש,
אבל יש לי געגוע אישי לשפה שנולדה פה ונוצרה פה ואלתרמן היה אחד מהאבות אלה
שאנחנו קוראים לעצמנו מדברים ישראלית.
"פגישה לאין קץ" זה טקסט מדהים, שיר מדהים שגדלתי עליו.
הרגשתי נוח בפה כששרתי אותו, יותר נוח מהרבה דברים אחרים ששרתי.
לא חשבתי ולא חששתי מהביצועים הגדולים שיש לשיר.
מאוד רציתי לעשות את האלבום וביצעתי את השירים באהבה גדולה.
אני בתחושה שאני יכול להביא פרשנות משלי לשיר אחרי כל-כך הרבה שנים וכל כך הרבה שעות טיסה... אני יכול להביא משהו נוסף שאף אחד לא עשה ויכול לתת לשיר חיים חדשים שאף אחד לא נתן להם. אני מקווה שאני נותן לשאר השירים חיים חדשים ומגיע להם כי היה פה דור יוצרים לפני הרבה שנים. דור אחר ויותר חשוב מאיתנו.
היום כמובן כמו בכל תחום אחר בחיים, המסחור מוריד את הערך האומנותי, פעם המסחור היה איכות ויוצרים כאלה גדולים כמו וילנסקי , סשה, נעמי שלצערי אין היום...
חשוב אנחנו נשמר את היצירה שלהם ושתלווה את הדורות הבאים מבחינה תרבותית"
השיר נבחר לשם האלבום בשל הפגישה המחודשת עם השירים הותיקים האלה.
"אילו הייתי משתוקק לכתוב שיר על אהבת סעורה, נוא,שת בלתי מושגת, פגישה הנמשכת לאין קץ, כך הייתי רוצה שהמילים יצאו. בשן לא סער על השיר כמשתמע מהטקסט, גופו אינו סחרחר עליו, אבל פשטות שכזו, נעימות מלנכולית, משב קולו החם, וגם עיבוד בטעם יפה של פעם". (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"בית הערבה"-
בית הערבה כמה קילומטרים צפונית לים-המלח. כשפרצה מלחמת העצמאות ב-48 וכשהבינו אצלנו שלא נצליח לעמוד בפני כוחות הלגיון הערבי שהגיעו לשם החליטו לנטוש ולהרוס כל מה שאפשר בטרקטורים, כל דבר ראוי. סיפור עצוב של בית הערבה.
יגאל מאוד אוהב את השיר כבר המון שנים, שכשהוא שומע אותו הוא מקבל צמרמורת ישראלית.
"זה בלוז ישראלי, בלוז שלנו, זה המדבר שלנו".
"אני בכלל מאוד אוהב את הדרום עין גדי והאזורים האלה האוויר הזה עושה לי טוב"
מרגיש שהביא משהו אחר לשירים ומאפשר להם להיוולד מחדש... מקווה שהצליח לעשות את זה.
זה השיר הראשון שרצה להקליט לאלבום (פגישה לאין קץ) והוא הסקיצה הראשונה שעשה עם דורון באולפן, הביצוע הראשון שעשה לבית הערבה באולפן כשדורון עם הגיטרה ב-One take וזה ישר הלך לאלבום. מה שנקרא 'לא נגענו'.
יגאל בשן משחרר את הכיסוי היפה הזה לקלאסיקת אריק איינשטיין. הביצוע של בשן הוא פשוט ואישי, כמעט לוחש ומאוד סנטימנטלי. אני מאוד אוהב את זה ויש לי תחושה שאוהב את שאר האלבום שהוא עומד להוציא, בו הוא מחדש שירים שהוא אוהב.
בשן מלמד אותנו שיעור חשוב בהענקת כבוד ליוצרים אחרים. בראבו. (לאון פלדמן, אתר NRG – מעריב, 17.11.2009).
"כיסופים, ערגה, כמיהה. הם מגיעים בנשימותיו של יגאל בשן.
אני איתו במאבקו הנוסטלגי... הטון הזה שיש בו טונה של חום ורגש אמיתי.
גרסת בשן – מרטיטה כשלעצמה. תמצית געגועים. שירת רגש המאופקת, עד כדי שרטוט מדויק של התחושה. איך באמת אפשר לשכוח את בית הערבה אחרי ביצוע כזה". (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 21.11.2009).
"זמר אהבה לים"-
לא היה אצל יגאל ברשימה ודורון לחץ עליו, ליגאל הייתה בעיה עם המקצבים המשתנים.
דורון ניגש לפסנתר ושינה את ההרמוניה של סשה כשמבחינתו של יגאל היה אסור לגעת בהרמוניות של סשה ארגוב אין מקום לגעת אבל בגלל שדורון מזרחי בא מהתקופה שהוא גדל אליה זה הקסים אותו והם החליטו להקליט את השיר המדהים הזה.
"זמר אהבה לים" (אליעז-ארגוב) עיבוד פשוט לפסנתר (אלעד אדר) – משאיר השירבקווים צנועים, תוספת של צליל מיתרים כמו מסרט הוליוודי ישן – היא הברקה מיוחדת. (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"פרח הלילך"-
זה השיר הראשון שנורית הירש הלחינה אי-פעם. האגדה מספרת שהירש השמיעה לאחד החיילים את המנגינה כחיילת צעירה והוא כתב לה מילים. יום אחד אורי אסף שבעצם כתב את הגרסה השנייה כששמע את השיר אמר שהמנגינה הזו ראויה למילים טובות יותר והוא כתב את המילים של פרח הלילך כפי שאנחנו מכירים.
"פרח הלילך" (אסף-הירש) בשן חם-אינטימי עד צביטת לב. העיבוד המאופק (שומעים את מגע מברשת התופים של אביב בונן) מעצים את הטון שלו. סולו הגיטרה הג'אזי של דורון מזרחי – מוסיף מומנט יפה. (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"השעות הקטנות של הלילה"-
"השעות הקטנות של הלילה" (גמזו-זראי) גם כאן עיבוד אקוסטי עם ניואנסים יפים שמוסיפים קישוט לישן והטוב בלי להתבלט יתר על המידה. זה עדיין הגעגוע שמגיע מתחתי מיתריו של בשן. (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"עין גדי"-
חידוש לשיר שבשן ביצע בשנת 74 והפך את השיר ללהיט גדול.
כתבו אותו שני אנשים לא מוכרים איתן פרץ ודב אהרוני שני תלמידי תיכון מירושלים
שבמסגרת פעילות הגדנ"ע שלהם היו בעין גדי התרשמו וכתבו את השיר עין גדי למסיבת הסיום שלהם נכס צאן ברזל שלנו. מדובר בשיר בן 50 שנה.
גרסת כיסוי ראשונה שיגאל עשה בשנת 74 לאחד מהשירים שגדל עליהם ורצה לתת להם פרשנות משלו.
יגאל הרגיש משהו במנעד של המלודיה והמילים, הרגיש כמו כפפה בגרון ובנשמה.
" גם בהופעות החיות זה ישב לי והרגשתי נורא הכי ישראלי שאפשר להיות כששרתי את השיר הזה מאז אני מדמיין ורוצה לאסוף שירים בז'אנר הזה שגידלו אותי וזה לא יצא.
היו כל מיני תחנות של בוא נעשה ואז כתבתי שירים חדשים...
כשאתה כותב שירים חדשים יש לך ילדים חדשים ואתה רוצה שיתחילו ללכת
הם הכי חשובים וזה נדחה ונדחה כי לא הצלחתי לפגוש את המוסיקאי שיתרגם אותי
וניסיתי לתרגם אותי למקום שאני רוצה.
אני חושב שהשיר הזה יצא לי מהטרנזיסטור כשהייתי בן 9 בערך. השיר הזה תמיד הקסים והדהים אותי הוא אחד השירים הכי יפים לטעמי שנכתבו במוסיקה הישראלית .
לימים אחרי שהקלטתי קצת התחלתי להבין את מה שעשיתי...
בדיעבד הבנתי את גדולת ההרמוניה של השיר הזה זה שיר גאוני מבחינת הרמוניות ומלודיה.
לפני כחצי שנה יצא ליגאל לקרוא באחד העיתונים שהיוצר פרץ אמר שיגאל הציל לו את השיר בכך שחידש אותו. לפני הביצוע של בשן, השיר כמעט ולא הושמע, ואחר כך, בזכות בשן, הפך ללהיט גדול.
היוצר איתן פרץ מספר שהוא תמיד יזכור ליגאל בשן את החייאת השיר. בעקבות הביצוע המצליח של יגאל, התחילו זמרים נוספים לבצע את השיר: יהודית רביץ, אריק אינשטיין ואחרים אבל זכות הבכורה לדברי היוצר, שייכת ליגאל.
"עין גדי" (פרץ-אהרוני) מה שקרה לים המוות מאז נכתב הלחן הבלעדי הזה. בשן מתכוון לעין גדי ולים המוות של אז. גם צלילי הפסנתר והמיתרים הסימפוניים מחזירים אותנו לשם. (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"דבר אלי בפרחים" -
"דבר אלי בפרחים" (אסף-זלצר) – דואט עם שירלי צפרי – זמרת מצוינת שמוסיף צבע. (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"כחולה כחלום" -
"כחולה כחלום" (אסף-הירש) צלילי הליווי בפסנתר וקולות ההרמוניה (שירלי צפרי) מעניקים נופך נוסטלגי יפה בנוסח הסיקסטיז. (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
"שיר סיום" -
עוד אחד מהשירים שליוו את פסקול חייו כל השנים הרגיש צורך לתת לו פרשנות משלו.
"שיר סיום" (שמר-חאג'ידאקיס) ניואנס יפה בעיבוד בבית השלישי (מ"עונים הסקסופונים"), עיבוד מיתרים נשפך. אינטרפרטציה שיש בה קצת יותר מהתרפקות. התרפקותבעיקר.גם ערגת העצב הפרטי שלי. (יוסי חרסונסקי, חרסונסקי מיוסיק - 2.12.2009).
|