"באמת חשבת שתצליח?" נשמע קול מתחתי. הכל נעלם במערבולת שחורה.
ואז התעוררתי.
נשמתי נשימה עמוקה.
נזכרתי מיד איזה יום היום. עליי להגיע מהר כדי שלא יתפסו את הפוקימונים שלי. התארגנתי מיד. אפילו התיק שלי כבר היה מאורגן מאתמול. לקחתי אותו וירדתי במדרגות , אל המטבח. אכלתי טוסט ופתחתי את הדלת של הבית.
"חכה שניה בלאק!"
אמרה לפתע אמי.
"מה אמא?"
"אני רוצה להביא לך משהו" אמרה האם. היא שפשפה פוקדור ממעט אבק והושיטה לי אותו.
"זה היה של אבא שלך. ידעתי שעליי להביא לך אותו בתחילת המסע שלך. יש בו דרגונייר" אמרה , בחיוך קלוש ומעט כאוב.
"תודה" אמרתי בשקט ויצאתי מהדלת.
למזלי הקדמתי כמו תמיד.
"שלום לך! שמך הוא בלאק , לא כך?" שאל הפרופסור שקידם את פניי.
"כן , אני בלאק , שלום" אמרתי.
"מצוין! הגעת ראשון. במי תבחר? טרטוויג פוקימון העשב , צ'ימצאר פוקימון האש או פיפלאפ פוקימון המים?" שאל אותי בנחמדות.
"צ'ימצ'אר" עניתי מייד.
"בחירה מצוינת!" אמר והושיט לי את הפוקדור של צ'ימצ'אר , חמישה פוקדורים ופוקידע.
"התחלה נעימה!" אמר בעודי יוצא.
הכבישים היו סואנים - מלא ילדים מהרבה מחוזות רצו להשיג פוקימון מסינו, למרות שהמחוז הכי חדש הוא איסו. כבר אוטובוס מלא אנשים עצר מול המעבדה.
לפתע נתקעה בי ילדה.
"היי! תסתכל לאן אתה הולך!" אמרה לי בכעס.
"היי! למה את כועסת? לא ראיתי אותך , סליחה באמת!"
"כדי שתתחיל להזהר ילד! אני לוקחת פוקימון ויוצאת איתך לקרב!"
"טוב! אני אחכה לך פה! תביאי איתך את התבוסה שלך!" אמרתי בלעג.
"ליירה בואי כבר! שלא נפספס את הפוקימון שלנו!" אמר נער אחד לילדה , שכניראה שמה הוא ליירה.
חיכיתי דקות אחדות , וליירה חזרה עם פוקדור בידה.
"מוכן לתבוסה?"
"עמדתי לומר אותו דבר לך!"השבתי לה.
משום מה , היה משהו מוכר בקולה. הנער שקרא לה קודם גם יצא עם פוקדור בידו. הוא ישב בצד ועמד לצפות בקרב שלנו.
"צ'ימצ'אר צא!"
"מריל צאי!"
"זה שיש לך פוקימון מים זה לא ישפיע"
"בוא נראה בעצמינו"
"צ'ימצ'אר שריטה!"
"מריל תתחמקי ואז צאי בבועות!"
מריל הצליחה להתחמק אך שריטה קטנה הייתה על היד הימנית שלה , אך היא פגעה בצורה מלאה בצ'ימצ'אר והוא נפגע.
"מריל אל תהססי תקפצי מעליו בבועות!"
"צ'ימצ'אר כשהיא תפול עליך תשרוט אותה!"
צ'ימצא'ר לא היה הכי מאומן והתזמון שלו לא היה טוב , הוא נבהל מהמריל שמעליו, נפגע , והתעלף.
"ניצחתי" אמרה ליירה בחיוך קלוש.
הכנסתי את צ'ימצ'אר לפוקדור.
"לא נורא" אמרתי.
"אתה דווקא לא רע , רוצה להצטרף אליי ואל גולד למסע?"
הבנתי שגולד זה שם הנער.
"כן זה דווקא יהיה נחמד...אבל הסיבוב השני שנגיע לדרך הבאה!!!"
